Analysis4U שמחים להגיש לכם מדריך מפורט לכתיבת דיון לעבודה סמינריונית
מטרת הדיון היא לערוך אינטגרציה בין סקירת הספרות לבין הממצאים, במטרה לענות על שאלת המחקר. בהתאם למטרה זו, הדיון מכיל את הרכיבים הבאים:
להלן נסביר ונדגים כל אחד מהרכיבים הנדרשים בפרק הדיון.
לכאורה חלק זה לא הכרחי, מכיוון שהקורא שהגיע עד הדיון כבר קרא את מטרת המחקר (במבוא) ואת שיטת המחקר (בפרק שיטת המחקר), אז למה לחזור? הסיבה לכך היא כדי לקשר ולתת קונטקסט להמשך – חלק הדיון בממצאי המחקר. מכיוון שהדיון מופיע בסוף העבודה, אחרי פרק הממצאים, הקורא כרגע סיים לקרוא את פרק הממצאים המפורט, ומרוב פרטים יכול להיות ששכח לרגע את התמונה הכוללת. לכן המטרה של פסקת הפתיחה של הדיון היא לתת אוריינטציה ולהחזיר אותנו למטרה המקורית של המחקר, ולהזכיר באופן כללי מה עשינו בכדי להגשים את המטרה הזאת. לדוגמא:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה.
כמו שניתן לראות בדוגמא, מדובר בפסקת קישור קצרה. אמנם ניתן להרחיב מעט יותר מאשר בדוגמא אך אין צורך לחזור בפירוט על הדברים שנאמרו כבר בחלקים אחרים בעבודה. המטרה כאן היא רק להזכיר מה מטרת המחקר ובאופן כללי מה נעשה כדי לבדוק אותה. לאחר פסקת הקישור, אפשר לגשת ללב העניין: הדיון בממצאי המחקר.
הדיון בממצאי המחקר הוא החלק העיקרי של פרק הדיון ומכאן שמו "דיון". בחלק זה אנו עורכים דיון בין הממצאים שלנו לבין הספרות, כלומר המאמרים שהצגנו בסקירת הספרות. המטרה של חלק זה היא לעבור ממצא ממצא, ועל כל ממצא לפרט: האם הוא תואם את הספרות או שונה ממנה, או האם הוא מסייע להכריע בין שתי דעות שונות שהוצגו בספרות? אם הוא דומה לספרות – מה הוא מחזק? אם הוא שונה מהספרות – כיצד ניתן להסביר את ההבדל? מה ניתן ללמוד מכך, ומה הממצא מחדש על הספרות הקיימת? כדי להדגים זאת, נתייחס לשני ממצאים: ממצא אחד התואם את סקירת הספרות, וממצא שני השונה ממנה. כך נקבל הזדמנות להדגים מה עושים בשני המקרים.
נמשיך את הדוגמא עם ממצא שתואם את סקירת הספרות. ראשית, נציג את הממצא:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה. הממצא הראשון במחקר הנוכחי הוא כי בהתאם למשוער, נמצא קשר שלילי בין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה, כלומר נמצא כי ככל שחרדת הבחינות במתמטיקה גבוהה יותר, ההישגים במתמטיקה היו נמוכים יותר.
כמו שניתן לראות בשלב ראשון רק חזרנו בקצרה על הממצא. כעת נעבור לדיון. כאמור, הממצא תואם את הממצאים של מחקרים קודמים, שהוצגו כבר בסקירת הספרות. נכתוב זאת:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה. הממצא הראשון במחקר הנוכחי הוא כי בהתאם למשוער, נמצא קשר שלילי בין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה, כלומר נמצא כי ככל שחרדת הבחינות במתמטיקה גבוהה יותר, ההישגים במתמטיקה היו נמוכים יותר. ממצא זה תואם את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) שמצאו כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה לפגוע בהישגים של התלמידים במתמטיקה.
כעת רק ציינו שהממצא דומה לממצאי המקרים הקודמים, אבל עוד לא הסברנו בדיוק איזו טענה הוא מחזק. נוסיף זאת:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה. הממצא הראשון במחקר הנוכחי הוא כי בהתאם למשוער, נמצא קשר שלילי בין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה, כלומר נמצא כי ככל שחרדת הבחינות במתמטיקה גבוהה יותר, ההישגים במתמטיקה היו נמוכים יותר. ממצא זה תואם את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) שמצאו כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה לפגוע בהישגים של התלמידים במתמטיקה. ממצא זה מחזק את הטענה של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016), כי אף במקרים שהיכולות המתמטיות דומות, חרדת הבחינות מפריעה לתלמידים לבטא את היכולות שלהם בעת הבחינה, ולכן מפחיתה את הציונים.
כעת עלינו להוסיף מה המחקר שלנו מחדש ומוסיף על המחקרים הקודמים. נוסיף זאת:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה. הממצא הראשון במחקר הנוכחי הוא כי בהתאם למשוער, נמצא קשר שלילי בין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה, כלומר נמצא כי ככל שחרדת הבחינות במתמטיקה גבוהה יותר, ההישגים במתמטיקה היו נמוכים יותר. ממצא זה תואם את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) שמצאו כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה לפגוע בהישגים של התלמידים במתמטיקה. ממצא זה מחזק את הטענה של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016), כי אף במקרים שהיכולות המתמטיות דומות, חרדת הבחינות מפריעה לתלמידים לבטא את היכולות שלהם בעת הבחינה, ולכן מפחיתה את הציונים. ממצאי המחקר הנוכחי מרחיבים את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) בכך שהם מציעים שחרדת הבחינות עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה גם בקרב תלמידי תיכון בישראל, ולא רק בקרב תלמידים וסטודנטים בפיליפינים, בה וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) ערכו את מחקרם.
השלב האחרון בדיון בממצא הזה הוא להציע מה ניתן ללמוד מהדיון שזה עתה ערכנו, כלומר מה ניתן להסיק מכך. נוסיף זאת:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה. הממצא הראשון במחקר הנוכחי הוא כי בהתאם למשוער, נמצא קשר שלילי בין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה, כלומר נמצא כי ככל שחרדת הבחינות במתמטיקה גבוהה יותר, ההישגים במתמטיקה היו נמוכים יותר. ממצא זה תואם את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) שמצאו כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה לפגוע בהישגים של התלמידים במתמטיקה. ממצא זה מחזק את הטענה של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016), כי אף במקרים שהיכולות המתמטיות דומות, חרדת הבחינות מפריעה לתלמידים לבטא את היכולות שלהם בעת הבחינה, ולכן מפחיתה את הציונים. ממצאי המחקר הנוכחי מרחיבים את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) בכך שהם מציעים שחרדת הבחינות עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה גם בקרב תלמידי תיכון בישראל, ולא רק בקרב תלמידים וסטודנטים בפיליפינים, בה וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) ערכו את מחקרם. ניתן להסיק מהדמיון בין המחקרים כי הקשר השלילי בין חרדת הבחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה אינו תלוי-תרבות.
כעת סיימנו לדון בממצא הראשון. מכיוון שמדובר בדוגמא הסתפקנו בדיון בין הממצאים לבין מאמר אחד. כמובן שבעבודה הסמינריונית שלכם כדאי לערוך דיון בין הממצאים לבין כל המחקרים שהצגתם בסקירת הספרות ושנוגעים לעניין, או לפחות העיקריים שבהם. אך כאמור מכיוון שמדובר בדוגמא, נסתפק בדיון עם מאמר אחד ונעבור לדון בממצא השני.
כמו לגבי הממצא הקודם, בשלב ראשון נציג את הממצא:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה. הממצא הראשון במחקר הנוכחי הוא כי בהתאם למשוער, נמצא קשר שלילי בין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה, כלומר נמצא כי ככל שחרדת הבחינות במתמטיקה גבוהה יותר, ההישגים במתמטיקה היו נמוכים יותר. ממצא זה תואם את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) שמצאו כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה לפגוע בהישגים של התלמידים במתמטיקה. ממצא זה מחזק את הטענה של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016), כי אף במקרים שהיכולות המתמטיות דומות, חרדת הבחינות מפריעה לתלמידים לבטא את היכולות שלהם בעת הבחינה, ולכן מפחיתה את הציונים. ממצאי המחקר הנוכחי מרחיבים את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) בכך שהם מציעים שחרדת הבחינות עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה גם בקרב תלמידי תיכון בישראל, ולא רק בקרב תלמידים וסטודנטים בפיליפינים, בה וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) ערכו את מחקרם. ניתן להסיק מהדמיון בין המחקרים כי הקשר השלילי בין חרדת הבחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה אינו תלוי-תרבות.
הממצא השני במחקר הנוכחי הוא כי בניגוד למשוער, לא נמצאו הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת הבחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה.
לאחר שהצגנו את הממצא, נערוך את הדיון בינו לבין הספרות הקיימת. נתחיל בעימות בין הממצא לבין הממצא הרלוונטי מתוך סקירת הספרות:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה. הממצא הראשון במחקר הנוכחי הוא כי בהתאם למשוער, נמצא קשר שלילי בין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה, כלומר נמצא כי ככל שחרדת הבחינות במתמטיקה גבוהה יותר, ההישגים במתמטיקה היו נמוכים יותר. ממצא זה תואם את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) שמצאו כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה לפגוע בהישגים של התלמידים במתמטיקה. ממצא זה מחזק את הטענה של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016), כי אף במקרים שהיכולות המתמטיות דומות, חרדת הבחינות מפריעה לתלמידים לבטא את היכולות שלהם בעת הבחינה, ולכן מפחיתה את הציונים. ממצאי המחקר הנוכחי מרחיבים את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) בכך שהם מציעים שחרדת הבחינות עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה גם בקרב תלמידי תיכון בישראל, ולא רק בקרב תלמידים וסטודנטים בפיליפינים, בה וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) ערכו את מחקרם.
הממצא השני במחקר הנוכחי הוא כי בניגוד למשוער, לא נמצאו הבדלים מגדריים מגדריים בקשר שבין חרדת הבחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה. ממצא זה מנוגד לממצאיהם של דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) שהראו כי הקשר השלילי בין חרדת הבחינות לבין ההישגים במתמטיקה היה חזק יותר בקרב בנות לעומת בנים.
לאחר שהצגנו את שני הממצאים הסותרים, עלינו להציע הסברים לשאלה – מדוע הממצאים שלנו שונים מממצאי המחקר הקודם. מקובל להציע לפחות שני הסברים שאינם מתודולוגיים. הסברים מתודולוגיים יכולים להיות, לדוגמא: "המדגם שלנו קטן מדי ולכן לא גילינו את ההבדלים בין בנים לבנות בקשר שבין חרדת הבחינות לבין ההישגים", או "השתמשנו בכלי מדידה שונים מדביין ועמיתיו למדידת חרדת בחינות, ומכאן ההבדל". הסברים מתודולוגיים מסוג זה יכולים להיות הסברים טובים ואפשר לכתוב גם אותם. עם זאת, מומלץ להוסיף לפחות שני הסברים שאינם מתודולוגיים, כלומר – לפחות שני הסברים שנוגעים למהותו של עניין. נוסיף הסבר לדוגמא:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה. הממצא הראשון במחקר הנוכחי הוא כי בהתאם למשוער, נמצא קשר שלילי בין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה, כלומר נמצא כי ככל שחרדת הבחינות במתמטיקה גבוהה יותר, ההישגים במתמטיקה היו נמוכים יותר. ממצא זה תואם את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) שמצאו כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה לפגוע בהישגים של התלמידים במתמטיקה. ממצא זה מחזק את הטענה של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016), כי אף במקרים שהיכולות המתמטיות דומות, חרדת הבחינות מפריעה לתלמידים לבטא את היכולות שלהם בעת הבחינה, ולכן מפחיתה את הציונים. ממצאי המחקר הנוכחי מרחיבים את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) בכך שהם מציעים שחרדת הבחינות עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה גם בקרב תלמידי תיכון בישראל, ולא רק בקרב תלמידים וסטודנטים בפיליפינים, בה וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) ערכו את מחקרם.
הממצא השני במחקר הנוכחי הוא כי בניגוד למשוער, לא נמצאו הבדלים מגדריים מגדריים בקשר שבין חרדת הבחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה. ממצא זה מנוגד לממצאיהם של דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) שהראו כי הקשר השלילי בין חרדת הבחינות לבין ההישגים במתמטיקה היה חזק יותר בקרב בנות לעומת בנים. ייתכן שההבדל נובע מכך שבאיזורים כפריים באנגליה, בהם דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) ערכו את מחקרם, הצלחה במתמטיקה נחשבת לאחת האפשרויות היחידות עבור בנות להשגת מוביליות חברתית, בעוד עבור בנים ישנן גם אפשרויות נוספות. מסיבה זו, ייתכן שהלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה הוא גבוה יותר ביחס לבנים, ולכן ההשפעה של חרדת הבחינות משמעותית יותר. זאת לעומת ישראל שבה ישנו יותר שיוויון הזדמנויות תעסוקתי, ולכן הלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה דומה יותר לזה המופעל על בנים, ולכן גם מידת ההשפעה של חרדת הבחינות דומה בין המגדרים.
כעת, כזכור, יש להוסיף מה למדנו מהדיון בממצא הזה, כלומר – מה ניתן להסיק מכך. נוסיף מסקנה אפשרית מהדיון:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה. הממצא הראשון במחקר הנוכחי הוא כי בהתאם למשוער, נמצא קשר שלילי בין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה, כלומר נמצא כי ככל שחרדת הבחינות במתמטיקה גבוהה יותר, ההישגים במתמטיקה היו נמוכים יותר. ממצא זה תואם את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) שמצאו כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה לפגוע בהישגים של התלמידים במתמטיקה. ממצא זה מחזק את הטענה של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016), כי אף במקרים שהיכולות המתמטיות דומות, חרדת הבחינות מפריעה לתלמידים לבטא את היכולות שלהם בעת הבחינה, ולכן מפחיתה את הציונים. ממצאי המחקר הנוכחי מרחיבים את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) בכך שהם מציעים שחרדת הבחינות עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה גם בקרב תלמידי תיכון בישראל, ולא רק בקרב תלמידים וסטודנטים בפיליפינים, בה וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) ערכו את מחקרם.
הממצא השני במחקר הנוכחי הוא כי בניגוד למשוער, לא נמצאו הבדלים מגדריים מגדריים בקשר שבין חרדת הבחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה. ממצא זה מנוגד לממצאיהם של דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) שהראו כי הקשר השלילי בין חרדת הבחינות לבין ההישגים במתמטיקה היה חזק יותר בקרב בנות לעומת בנים. ייתכן שההבדל נובע מכך שבאיזורים כפריים באנגליה, בהם דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) ערכו את מחקרם, הצלחה במתמטיקה נחשבת לאחת האפשרויות היחידות עבור בנות להשגת מוביליות חברתית, בעוד עבור בנים ישנן גם אפשרויות נוספות. מסיבה זו, ייתכן שהלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה הוא גבוה יותר ביחס לבנים, ולכן ההשפעה של חרדת הבחינות משמעותית יותר. זאת לעומת ישראל שבה ישנו יותר שיוויון הזדמנויות תעסוקתי, ולכן הלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה דומה יותר לזה המופעל על בנים, ולכן גם מידת ההשפעה של חרדת הבחינות דומה בין המגדרים. הסבר אפשרי זה מציע כי להזדמנויות בשוק התעסוקה יש אפקט ממתן על השפעת חרדת הבחינות במתמטיקה על ההישגים.
כעת סיימנו לדון גם בממצא השני. כאמור, מכיוון שמדובר בדוגמא נסתפק בדיון מול מאמר אחד, אך בעבודה הסמינריונית שלכם מומלץ לערוך דיון בין הממצא שלכם לבין כל המאמרים שהצגתם בסקירת הספרות ואשר נוגעים לעניין, או לפחות העיקריים שבהם. כמו כן מכיוון שמדובר בדוגמא נסתפק בדיון בשני ממצאים בלבד – אחד שתואם את סקירת הספרות ואחד שאינו תואם את סקירת הספרות, אך בדיון בעבודה הסמינריונית שלכם כמובן שיש לדון בכל הממצאים שמצאתם ושפרטתם בפרק הממצאים. כעת סיימנו את החלק המרכזי בדיון – דיון בממצאי המחקר – ונעבור לחלקים הבאים בדיון, שהם יותר קצרים אבל לא פחות חשובים.
מטרת חלק המסקנות היא להציג סוף סוף, אחרי כל המסע הארוך מהמבוא ועד הדיון – את התשובה לשאלת המחקר. כזכור, במבוא הגדרנו את שאלת המחקר, ביססנו אותה והמחשנו את חשיבותה. בסקירת הספרות בדקנו מה מחקרים קודמים אמרו בעניין. בפרק שיטת המחקר תארנו את המחקר שלנו, שמטרתו לענות על השאלה הזאת. בפרק הממצאים הצגנו את הממצאים שנועדו לעזור לענות על השאלה, ובחלק הדיון בממצאי המחקר ערכנו אינטגרציה בין הממצאים שלנו לבין הספרות – וכעת אנחנו סוף סוף בשלים לענות על שאלת המחקר. כזכור, שאלת המחקר הייתה האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. כעת לאחר הדיון אנחנו יכולים להשיב על השאלה. נוסיף את התשובה:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה. הממצא הראשון במחקר הנוכחי הוא כי בהתאם למשוער, נמצא קשר שלילי בין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה, כלומר נמצא כי ככל שחרדת הבחינות במתמטיקה גבוהה יותר, ההישגים במתמטיקה היו נמוכים יותר. ממצא זה תואם את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) שמצאו כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה לפגוע בהישגים של התלמידים במתמטיקה. ממצא זה מחזק את הטענה של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016), כי אף במקרים שהיכולות המתמטיות דומות, חרדת הבחינות מפריעה לתלמידים לבטא את היכולות שלהם בעת הבחינה, ולכן מפחיתה את הציונים. ממצאי המחקר הנוכחי מרחיבים את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) בכך שהם מציעים שחרדת הבחינות עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה גם בקרב תלמידי תיכון בישראל, ולא רק בקרב תלמידים וסטודנטים בפיליפינים, בה וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) ערכו את מחקרם.
הממצא השני במחקר הנוכחי הוא כי בניגוד למשוער, לא נמצאו הבדלים מגדריים מגדריים בקשר שבין חרדת הבחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה. ממצא זה מנוגד לממצאיהם של דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) שהראו כי הקשר השלילי בין חרדת הבחינות לבין ההישגים במתמטיקה היה חזק יותר בקרב בנות לעומת בנים. ייתכן שההבדל נובע מכך שבאיזורים כפריים באנגליה, בהם דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) ערכו את מחקרם, הצלחה במתמטיקה נחשבת לאחת האפשרויות היחידות עבור בנות להשגת מוביליות חברתית, בעוד עבור בנים ישנן גם אפשרויות נוספות. מסיבה זו, ייתכן שהלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה הוא גבוה יותר ביחס לבנים, ולכן ההשפעה של חרדת הבחינות משמעותית יותר. זאת לעומת ישראל שבה ישנו יותר שיוויון הזדמנויות תעסוקתי, ולכן הלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה דומה יותר לזה המופעל על בנים, ולכן גם מידת ההשפעה של חרדת הבחינות דומה בין המגדרים. הסבר אפשרי זה מציע כי להזדמנויות בשוק התעסוקה יש אפקט ממתן על השפעת חרדת הבחינות במתמטיקה על ההישגים.
המסקנות העולות מן המחקר הן כי בניגוד לצפוי ובניגוד לממצאי מחקרים קודמים, לא נמצאו הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. ממצאי המחקר הראו כי חרדת הבחינות במתמטיקה קשורה באופן שלילי להישגים, אך לא נמצאו הבדלים מובהקים בעוצמת הקשר בין בנים לבין בנות.
בדיוק כמו בחלק הדיון בממצאי המחקר, לא נסתפק בתשובה היבשה, אלא ניקח אותה צעד אחד קדימה – מה אנחנו מסיקים מכך? נוסף מסקנה לדוגמא:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה. הממצא הראשון במחקר הנוכחי הוא כי בהתאם למשוער, נמצא קשר שלילי בין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה, כלומר נמצא כי ככל שחרדת הבחינות במתמטיקה גבוהה יותר, ההישגים במתמטיקה היו נמוכים יותר. ממצא זה תואם את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) שמצאו כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה לפגוע בהישגים של התלמידים במתמטיקה. ממצא זה מחזק את הטענה של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016), כי אף במקרים שהיכולות המתמטיות דומות, חרדת הבחינות מפריעה לתלמידים לבטא את היכולות שלהם בעת הבחינה, ולכן מפחיתה את הציונים. ממצאי המחקר הנוכחי מרחיבים את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) בכך שהם מציעים שחרדת הבחינות עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה גם בקרב תלמידי תיכון בישראל, ולא רק בקרב תלמידים וסטודנטים בפיליפינים, בה וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) ערכו את מחקרם.
הממצא השני במחקר הנוכחי הוא כי בניגוד למשוער, לא נמצאו הבדלים מגדריים מגדריים בקשר שבין חרדת הבחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה. ממצא זה מנוגד לממצאיהם של דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) שהראו כי הקשר השלילי בין חרדת הבחינות לבין ההישגים במתמטיקה היה חזק יותר בקרב בנות לעומת בנים. ייתכן שההבדל נובע מכך שבאיזורים כפריים באנגליה, בהם דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) ערכו את מחקרם, הצלחה במתמטיקה נחשבת לאחת האפשרויות היחידות עבור בנות להשגת מוביליות חברתית, בעוד עבור בנים ישנן גם אפשרויות נוספות. מסיבה זו, ייתכן שהלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה הוא גבוה יותר ביחס לבנים, ולכן ההשפעה של חרדת הבחינות משמעותית יותר. זאת לעומת ישראל שבה ישנו יותר שיוויון הזדמנויות תעסוקתי, ולכן הלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה דומה יותר לזה המופעל על בנים, ולכן גם מידת ההשפעה של חרדת הבחינות דומה בין המגדרים. הסבר אפשרי זה מציע כי להזדמנויות בשוק התעסוקה יש אפקט ממתן על השפעת חרדת הבחינות במתמטיקה על ההישגים.
המסקנות העולות מן המחקר הן כי בניגוד לצפוי ובניגוד לממצאי מחקרים קודמים, לא נמצאו הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. ממצאי המחקר הראו כי חרדת הבחינות במתמטיקה קשורה באופן שלילי להישגים, אך לא נמצאו הבדלים מובהקים בעוצמת הקשר בין בנים לבין בנות. ייתכן שאפשר להסביר זאת בכך שהלחץ המופעל על תלמידים ועל תלמידות דומה, ולכן גם עוצמת ההשפעה של חרדת הבחינות – דומה.
כיוון שמדובר בדוגמא הוספנו רק מסקנה אפשרית אחת. בדיון בעבודה הסמינריונית שלכם אתם מוזמנים להוסיף מספר מסקנות שנובעות מהממצאים. מומלץ שהמסקנות תהיינה תשובות אפשריות לשאלות ותהיות שהועלו במבוא או בסקירת הספרות, אך הן יכולות גם לקחת את הממצאים "צעד אחד קדימה", ולהציע מה לדעתכם נובע מהממצאים. כעת נעבור לחלק הבא: השלכות תיאורטיות מהמחקר.
ההשלכות התיאורטיות הן המסקנות של המחקר מבחינה תיאורטית, כלומר – איזו תיאוריה או גישה תיאורטית הממצאים מחזקים? איזו תיאוריה או גישה תיאורטית הממצאים מאתגרים, ואם כאן כיצד? נוסיף את השלכה תיאורטית לדוגמא:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה. הממצא הראשון במחקר הנוכחי הוא כי בהתאם למשוער, נמצא קשר שלילי בין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה, כלומר נמצא כי ככל שחרדת הבחינות במתמטיקה גבוהה יותר, ההישגים במתמטיקה היו נמוכים יותר. ממצא זה תואם את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) שמצאו כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה לפגוע בהישגים של התלמידים במתמטיקה. ממצא זה מחזק את הטענה של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016), כי אף במקרים שהיכולות המתמטיות דומות, חרדת הבחינות מפריעה לתלמידים לבטא את היכולות שלהם בעת הבחינה, ולכן מפחיתה את הציונים. ממצאי המחקר הנוכחי מרחיבים את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) בכך שהם מציעים שחרדת הבחינות עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה גם בקרב תלמידי תיכון בישראל, ולא רק בקרב תלמידים וסטודנטים בפיליפינים, בה וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) ערכו את מחקרם.
הממצא השני במחקר הנוכחי הוא כי בניגוד למשוער, לא נמצאו הבדלים מגדריים מגדריים בקשר שבין חרדת הבחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה. ממצא זה מנוגד לממצאיהם של דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) שהראו כי הקשר השלילי בין חרדת הבחינות לבין ההישגים במתמטיקה היה חזק יותר בקרב בנות לעומת בנים. ייתכן שההבדל נובע מכך שבאיזורים כפריים באנגליה, בהם דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) ערכו את מחקרם, הצלחה במתמטיקה נחשבת לאחת האפשרויות היחידות עבור בנות להשגת מוביליות חברתית, בעוד עבור בנים ישנן גם אפשרויות נוספות. מסיבה זו, ייתכן שהלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה הוא גבוה יותר ביחס לבנים, ולכן ההשפעה של חרדת הבחינות משמעותית יותר. זאת לעומת ישראל שבה ישנו יותר שיוויון הזדמנויות תעסוקתי, ולכן הלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה דומה יותר לזה המופעל על בנים, ולכן גם מידת ההשפעה של חרדת הבחינות דומה בין המגדרים. הסבר אפשרי זה מציע כי להזדמנויות בשוק התעסוקה יש אפקט ממתן על השפעת חרדת הבחינות במתמטיקה על ההישגים.
המסקנות העולות מן המחקר הן כי בניגוד לצפוי ובניגוד לממצאי מחקרים קודמים, לא נמצאו הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. ממצאי המחקר הראו כי חרדת הבחינות במתמטיקה קשורה באופן שלילי להישגים, אך לא נמצאו הבדלים מובהקים בעוצמת הקשר בין בנים לבין בנות. ייתכן שאפשר להסביר זאת בכך שהלחץ המופעל על תלמידים ועל תלמידות דומה, ולכן גם עוצמת ההשפעה של חרדת הבחינות – דומה. ממצאי המחקר הנוכחי מאתגרים את הגישה התיאורטית של גלגר וקאופמן (Gallagher & Kaufman, 2004) לפיה העמדות כלפי מתמטיקה שונות בין המגדרים ולכן גם השפעת חרדת הבחינות במתמטיקה צפויה להיות שונה. ממצאי המחקר הנוכחי מציעים שייתכן שגישה תיאורטית זו גובשה בתקופה ששרר יותר אי-שיוויון מגדרי, בעוד כיום העמדות כלפי מתמטיקה דומות יותר בקרב בנים ובקרב בנות, ולכן ייתכן שגישה תיאורטית זו זקוקה לעדכון ובחינה מחודשת.
כיוון שמדובר בדוגמא הצענו השלכה תיאורטית אחת. בעבודה הסמינריונית שלכם מומלץ להביא כשלוש השלכות תיאורטיות עיקריות, המתבססות על התיאוריות והגישות התיאורטיות שהצגתם בסקירת הספרות. נעבור להשלכות המעשיות.
ההשלכות המעשיות של המחקר הן התשובות לשאלה – אז מה לעשות עם זה מבחינה פרקטית? את ההשלכות המעשיות נהוג לחלק לפי קהלים. לדוגמא, במקרה שלנו מדובר בסוגיה חינוכית אז נפנה את ההמלצות המעשיות לקהלים כגון: מורים, מנהלי בתי ספר, וקובעי מדיניות בתחום החינוך. כמובן שבכל תחום מומלץ להפנות את ההמלצות לקהלים הרלוונטיים. נוסיף השלכה מעשית לדוגמא:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה. הממצא הראשון במחקר הנוכחי הוא כי בהתאם למשוער, נמצא קשר שלילי בין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה, כלומר נמצא כי ככל שחרדת הבחינות במתמטיקה גבוהה יותר, ההישגים במתמטיקה היו נמוכים יותר. ממצא זה תואם את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) שמצאו כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה לפגוע בהישגים של התלמידים במתמטיקה. ממצא זה מחזק את הטענה של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016), כי אף במקרים שהיכולות המתמטיות דומות, חרדת הבחינות מפריעה לתלמידים לבטא את היכולות שלהם בעת הבחינה, ולכן מפחיתה את הציונים. ממצאי המחקר הנוכחי מרחיבים את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) בכך שהם מציעים שחרדת הבחינות עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה גם בקרב תלמידי תיכון בישראל, ולא רק בקרב תלמידים וסטודנטים בפיליפינים, בה וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) ערכו את מחקרם.
הממצא השני במחקר הנוכחי הוא כי בניגוד למשוער, לא נמצאו הבדלים מגדריים מגדריים בקשר שבין חרדת הבחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה. ממצא זה מנוגד לממצאיהם של דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) שהראו כי הקשר השלילי בין חרדת הבחינות לבין ההישגים במתמטיקה היה חזק יותר בקרב בנות לעומת בנים. ייתכן שההבדל נובע מכך שבאיזורים כפריים באנגליה, בהם דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) ערכו את מחקרם, הצלחה במתמטיקה נחשבת לאחת האפשרויות היחידות עבור בנות להשגת מוביליות חברתית, בעוד עבור בנים ישנן גם אפשרויות נוספות. מסיבה זו, ייתכן שהלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה הוא גבוה יותר ביחס לבנים, ולכן ההשפעה של חרדת הבחינות משמעותית יותר. זאת לעומת ישראל שבה ישנו יותר שיוויון הזדמנויות תעסוקתי, ולכן הלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה דומה יותר לזה המופעל על בנים, ולכן גם מידת ההשפעה של חרדת הבחינות דומה בין המגדרים. הסבר אפשרי זה מציע כי להזדמנויות בשוק התעסוקה יש אפקט ממתן על השפעת חרדת הבחינות במתמטיקה על ההישגים.
המסקנות העולות מן המחקר הן כי בניגוד לצפוי ובניגוד לממצאי מחקרים קודמים, לא נמצאו הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. ממצאי המחקר הראו כי חרדת הבחינות במתמטיקה קשורה באופן שלילי להישגים, אך לא נמצאו הבדלים מובהקים בעוצמת הקשר בין בנים לבין בנות. ייתכן שאפשר להסביר זאת בכך שהלחץ המופעל על תלמידים ועל תלמידות דומה, ולכן גם עוצמת ההשפעה של חרדת הבחינות – דומה. ממצאי המחקר הנוכחי מאתגרים את הגישה התיאורטית של גלגר וקאופמן (Gallagher & Kaufman, 2004) לפיה העמדות כלפי מתמטיקה שונות בין המגדרים ולכן גם השפעת חרדת הבחינות במתמטיקה צפויה להיות שונה. ממצאי המחקר הנוכחי מציעים שייתכן שגישה תיאורטית זו גובשה בתקופה ששרר יותר אי-שיוויון מגדרי, בעוד כיום העמדות כלפי מתמטיקה דומות יותר בקרב בנים ובקרב בנות, ולכן ייתכן שגישה תיאורטית זו זקוקה לעדכון ובחינה מחודשת. מבחינה מעשית, בשל ממצאי המחקר כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה, למורים מומלץ לפעול לאבחון חרדת בחינות בקרב תלמידיהם, במטרה לעזור לתלמידים שיש להם חרדת בחינות במתמטיקה להקל על הלחץ והחרדה על מנת לשפר את הביצועים, ואף לשקול שימוש בהערכה חלופית במקרים אלה.
מכיוון שמדובר בדוגמא, נסתפק בהמלצה מעשית אחת. בעבודה הסמינריונית שלכם מומלץ להביא המלצות מעשיות לכשלושה קהלים שונים, והמלצה אחת או שתיים עבור כל קהל. אנו מתקרבים לסוף, נותרו רק שני שלבים קצרים להשלמת הדיון.
עד כאן למעשה סיימנו כבר להציג את המחקר. הצגנו את המחקר עצמו, את התוצאות, דנו במשמעות התוצאות ביחס לשאלת המחקר, ואפילו הצגנו את ההשלכות התיאורטיות והמעשיות שלו. כעת נשאר רק לסייג את הדברים ולהציג את מגבלות המחקר העיקריות. מומלץ להימנע ממגבלות מחקר בנאליות כמו 'מדגם קטן', אך אם המדגם שלכם באמת קטן אין מניעה לכתוב גם מגבלה זו. נדגים זאת באמצעות שתי מגבלות מהותיות יותר של המחקר:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה. הממצא הראשון במחקר הנוכחי הוא כי בהתאם למשוער, נמצא קשר שלילי בין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה, כלומר נמצא כי ככל שחרדת הבחינות במתמטיקה גבוהה יותר, ההישגים במתמטיקה היו נמוכים יותר. ממצא זה תואם את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) שמצאו כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה לפגוע בהישגים של התלמידים במתמטיקה. ממצא זה מחזק את הטענה של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016), כי אף במקרים שהיכולות המתמטיות דומות, חרדת הבחינות מפריעה לתלמידים לבטא את היכולות שלהם בעת הבחינה, ולכן מפחיתה את הציונים. ממצאי המחקר הנוכחי מרחיבים את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) בכך שהם מציעים שחרדת הבחינות עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה גם בקרב תלמידי תיכון בישראל, ולא רק בקרב תלמידים וסטודנטים בפיליפינים, בה וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) ערכו את מחקרם.
הממצא השני במחקר הנוכחי הוא כי בניגוד למשוער, לא נמצאו הבדלים מגדריים מגדריים בקשר שבין חרדת הבחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה. ממצא זה מנוגד לממצאיהם של דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) שהראו כי הקשר השלילי בין חרדת הבחינות לבין ההישגים במתמטיקה היה חזק יותר בקרב בנות לעומת בנים. ייתכן שההבדל נובע מכך שבאיזורים כפריים באנגליה, בהם דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) ערכו את מחקרם, הצלחה במתמטיקה נחשבת לאחת האפשרויות היחידות עבור בנות להשגת מוביליות חברתית, בעוד עבור בנים ישנן גם אפשרויות נוספות. מסיבה זו, ייתכן שהלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה הוא גבוה יותר ביחס לבנים, ולכן ההשפעה של חרדת הבחינות משמעותית יותר. זאת לעומת ישראל שבה ישנו יותר שיוויון הזדמנויות תעסוקתי, ולכן הלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה דומה יותר לזה המופעל על בנים, ולכן גם מידת ההשפעה של חרדת הבחינות דומה בין המגדרים. הסבר אפשרי זה מציע כי להזדמנויות בשוק התעסוקה יש אפקט ממתן על השפעת חרדת הבחינות במתמטיקה על ההישגים.
המסקנות העולות מן המחקר הן כי בניגוד לצפוי ובניגוד לממצאי מחקרים קודמים, לא נמצאו הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. ממצאי המחקר הראו כי חרדת הבחינות במתמטיקה קשורה באופן שלילי להישגים, אך לא נמצאו הבדלים מובהקים בעוצמת הקשר בין בנים לבין בנות. ייתכן שאפשר להסביר זאת בכך שהלחץ המופעל על תלמידים ועל תלמידות דומה, ולכן גם עוצמת ההשפעה של חרדת הבחינות – דומה. ממצאי המחקר הנוכחי מאתגרים את הגישה התיאורטית של גלגר וקאופמן (Gallagher & Kaufman, 2004) לפיה העמדות כלפי מתמטיקה שונות בין המגדרים ולכן גם השפעת חרדת הבחינות במתמטיקה צפויה להיות שונה. ממצאי המחקר הנוכחי מציעים שייתכן שגישה תיאורטית זו גובשה בתקופה ששרר יותר אי-שיוויון מגדרי, בעוד כיום העמדות כלפי מתמטיקה דומות יותר בקרב בנים ובקרב בנות, ולכן ייתכן שגישה תיאורטית זו זקוקה לעדכון ובחינה מחודשת. מבחינה מעשית, בשל ממצאי המחקר כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה, למורים מומלץ לפעול לאבחון חרדת בחינות בקרב תלמידיהם, במטרה לעזור לתלמידים שיש להם חרדת בחינות במתמטיקה להקל על הלחץ והחרדה על מנת לשפר את הביצועים, ואף לשקול שימוש בהערכה חלופית במקרים אלה. המחקר הנוכחי חשוף למספר מגבלות, ביניהן השימוש בדיווח עצמי לצורך מדידת חרדת הבחינות במתמטיקה, אשר חושף את המחקר להטיות שמקורן במשתתפים. מגבלה נוספת של המחקר היא שהוא נערך בחינוך היהודי בלבד, ולכן אינו משקף חלקים בחברה הישראלית כמו האוכלוסייה הערבית. ייתכן שהממצאים בקרב קבוצה זו היו שונים מאלה שנמצאו במחקר הנוכחי.
כפי שניתן לראות, הוספנו כאן שתי מגבלות של המחקר, אשר אינן המגבלה הבנאלית של 'מדגם קטן'. בעבודה הסמינריונית שלכם מומלץ למנות כשלוש מגבלות מהותיות של המחקר. אם אתם מעוניינים, ניתן לפרט גם כיצד ניסיתם להתגבר על מגבלות אלה, אך זה לא חובה. כעת נגיע לשלב האחרון של הדיון: המלצות למחקר עתידי.
המחקר הספציפי שלנו נגמר אבל תהליך המחקר הכללי והתפתחות המדע – לא נגמרו. כל מחקר פותח פתח למחקרים חדשים שייעשו לאחר מכן. אחד מתפקידי החוקר הוא להמליץ על כיוונים עתידיים למחקר – שנובעים מהמחקר שנעשה. ישנם שני סוגים עיקריים של המלצות למחקר עתידי. המלצות למחקר עתידי שנובעות מההסברים שהצענו בדיון בממצאי המחקר – ואשר לא נבדקו במחקר, והמלצות למחקר עתידי שנובעות מהמגבלות המתודולוגיות של המחקר. נדגים כל אחד מהסוגים. כפי שזכור לכם, ההסבר שהצענו בחלק הדיון בממצאי המחקר, להבדל בין ממצאי המחקר הנוכחי לבין ממצאי מחקר קודם, קשור ללחץ המופעל על התלמידים להצליח במתמטיקה. אבל במחקר הזה – לא מדדנו את מידת הלחץ המופעל על התלמידים! לכן למעשה ממצאי המחקר הנוכחי אינם מספיקים כדי לבדוק את ההסבר הזה. בדיוק בשל כך, נמליץ על מחקר עתידי:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה. הממצא הראשון במחקר הנוכחי הוא כי בהתאם למשוער, נמצא קשר שלילי בין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה, כלומר נמצא כי ככל שחרדת הבחינות במתמטיקה גבוהה יותר, ההישגים במתמטיקה היו נמוכים יותר. ממצא זה תואם את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) שמצאו כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה לפגוע בהישגים של התלמידים במתמטיקה. ממצא זה מחזק את הטענה של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016), כי אף במקרים שהיכולות המתמטיות דומות, חרדת הבחינות מפריעה לתלמידים לבטא את היכולות שלהם בעת הבחינה, ולכן מפחיתה את הציונים. ממצאי המחקר הנוכחי מרחיבים את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) בכך שהם מציעים שחרדת הבחינות עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה גם בקרב תלמידי תיכון בישראל, ולא רק בקרב תלמידים וסטודנטים בפיליפינים, בה וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) ערכו את מחקרם.
הממצא השני במחקר הנוכחי הוא כי בניגוד למשוער, לא נמצאו הבדלים מגדריים מגדריים בקשר שבין חרדת הבחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה. ממצא זה מנוגד לממצאיהם של דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) שהראו כי הקשר השלילי בין חרדת הבחינות לבין ההישגים במתמטיקה היה חזק יותר בקרב בנות לעומת בנים. ייתכן שההבדל נובע מכך שבאיזורים כפריים באנגליה, בהם דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) ערכו את מחקרם, הצלחה במתמטיקה נחשבת לאחת האפשרויות היחידות עבור בנות להשגת מוביליות חברתית, בעוד עבור בנים ישנן גם אפשרויות נוספות. מסיבה זו, ייתכן שהלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה הוא גבוה יותר ביחס לבנים, ולכן ההשפעה של חרדת הבחינות משמעותית יותר. זאת לעומת ישראל שבה ישנו יותר שיוויון הזדמנויות תעסוקתי, ולכן הלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה דומה יותר לזה המופעל על בנים, ולכן גם מידת ההשפעה של חרדת הבחינות דומה בין המגדרים. הסבר אפשרי זה מציע כי להזדמנויות בשוק התעסוקה יש אפקט ממתן על השפעת חרדת הבחינות במתמטיקה על ההישגים.
המסקנות העולות מן המחקר הן כי בניגוד לצפוי ובניגוד לממצאי מחקרים קודמים, לא נמצאו הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. ממצאי המחקר הראו כי חרדת הבחינות במתמטיקה קשורה באופן שלילי להישגים, אך לא נמצאו הבדלים מובהקים בעוצמת הקשר בין בנים לבין בנות. ייתכן שאפשר להסביר זאת בכך שהלחץ המופעל על תלמידים ועל תלמידות דומה, ולכן גם עוצמת ההשפעה של חרדת הבחינות – דומה. ממצאי המחקר הנוכחי מאתגרים את הגישה התיאורטית של גלגר וקאופמן (Gallagher & Kaufman, 2004) לפיה העמדות כלפי מתמטיקה שונות בין המגדרים ולכן גם השפעת חרדת הבחינות במתמטיקה צפויה להיות שונה. ממצאי המחקר הנוכחי מציעים שייתכן שגישה תיאורטית זו גובשה בתקופה ששרר יותר אי-שיוויון מגדרי, בעוד כיום העמדות כלפי מתמטיקה דומות יותר בקרב בנים ובקרב בנות, ולכן ייתכן שגישה תיאורטית זו זקוקה לעדכון ובחינה מחודשת. מבחינה מעשית, בשל ממצאי המחקר כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה, למורים מומלץ לפעול לאבחון חרדת בחינות בקרב תלמידיהם, במטרה לעזור לתלמידים שיש להם חרדת בחינות במתמטיקה להקל על הלחץ והחרדה על מנת לשפר את הביצועים, ואף לשקול שימוש בהערכה חלופית במקרים אלה. המחקר הנוכחי חשוף למספר מגבלות, ביניהן השימוש בדיווח עצמי לצורך מדידת חרדת הבחינות במתמטיקה, אשר חושף את המחקר להטיות שמקורן במשתתפים. מגבלה נוספת של המחקר היא שהוא נערך בחינוך היהודי בלבד, ולכן אינו משקף חלקים בחברה הישראלית כמו האוכלוסייה הערבית. ייתכן שהממצאים בקרב קבוצה זו היו שונים מאלה שנמצאו במחקר הנוכחי. מחקר עתידי יוכל למדוד את מידת הלחץ המופעל על התלמידים להצליח במתמטיקה ולבדוק האם הוא משחק תפקיד בהשפעת חרדת הבחינות על ההישגים.
הוספנו כעת המלצה למחקר עתידי שנובעת מההסברים שהוצעו בדיון, אך לא נבדקו במחקר. כעת נוסיף דוגמא גם להמלצה למחקר עתידי שמתבססת על אחת המגבלות המתודולוגיות. מכיוון שהיא קשורה למגבלות שהוזכרו, נוסיף אותה הפעם במקום המתאים, לאחר המגבלה הקשורה אליה:
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. לצורך כך נערך מחקר כמותי שהתבסס על שאלונים שהועברו לתלמידים ועל ציוני התלמידים במתמטיקה. הממצא הראשון במחקר הנוכחי הוא כי בהתאם למשוער, נמצא קשר שלילי בין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה, כלומר נמצא כי ככל שחרדת הבחינות במתמטיקה גבוהה יותר, ההישגים במתמטיקה היו נמוכים יותר. ממצא זה תואם את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) שמצאו כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה לפגוע בהישגים של התלמידים במתמטיקה. ממצא זה מחזק את הטענה של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016), כי אף במקרים שהיכולות המתמטיות דומות, חרדת הבחינות מפריעה לתלמידים לבטא את היכולות שלהם בעת הבחינה, ולכן מפחיתה את הציונים. ממצאי המחקר הנוכחי מרחיבים את ממצאיהם של וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) בכך שהם מציעים שחרדת הבחינות עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה גם בקרב תלמידי תיכון בישראל, ולא רק בקרב תלמידים וסטודנטים בפיליפינים, בה וילויצ'נצ'יו וברנרדו (Villavicencio & Bernardo, 2016) ערכו את מחקרם.
הממצא השני במחקר הנוכחי הוא כי בניגוד למשוער, לא נמצאו הבדלים מגדריים מגדריים בקשר שבין חרדת הבחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה. ממצא זה מנוגד לממצאיהם של דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) שהראו כי הקשר השלילי בין חרדת הבחינות לבין ההישגים במתמטיקה היה חזק יותר בקרב בנות לעומת בנים. ייתכן שההבדל נובע מכך שבאיזורים כפריים באנגליה, בהם דביין ועמיתיו (Devine et al., 2012) ערכו את מחקרם, הצלחה במתמטיקה נחשבת לאחת האפשרויות היחידות עבור בנות להשגת מוביליות חברתית, בעוד עבור בנים ישנן גם אפשרויות נוספות. מסיבה זו, ייתכן שהלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה הוא גבוה יותר ביחס לבנים, ולכן ההשפעה של חרדת הבחינות משמעותית יותר. זאת לעומת ישראל שבה ישנו יותר שיוויון הזדמנויות תעסוקתי, ולכן הלחץ המופעל על בנות להשגת ציונים טובים במתמטיקה דומה יותר לזה המופעל על בנים, ולכן גם מידת ההשפעה של חרדת הבחינות דומה בין המגדרים. הסבר אפשרי זה מציע כי להזדמנויות בשוק התעסוקה יש אפקט ממתן על השפעת חרדת הבחינות במתמטיקה על ההישגים.
המסקנות העולות מן המחקר הן כי בניגוד לצפוי ובניגוד לממצאי מחקרים קודמים, לא נמצאו הבדלים מגדריים בקשר שבין חרדת בחינות במתמטיקה לבין ההישגים במתמטיקה בקרב תלמידי תיכון. ממצאי המחקר הראו כי חרדת הבחינות במתמטיקה קשורה באופן שלילי להישגים, אך לא נמצאו הבדלים מובהקים בעוצמת הקשר בין בנים לבין בנות. ייתכן שאפשר להסביר זאת בכך שהלחץ המופעל על תלמידים ועל תלמידות דומה, ולכן גם עוצמת ההשפעה של חרדת הבחינות – דומה. ממצאי המחקר הנוכחי מאתגרים את הגישה התיאורטית של גלגר וקאופמן (Gallagher & Kaufman, 2004) לפיה העמדות כלפי מתמטיקה שונות בין המגדרים ולכן גם השפעת חרדת הבחינות במתמטיקה צפויה להיות שונה. ממצאי המחקר הנוכחי מציעים שייתכן שגישה תיאורטית זו גובשה בתקופה ששרר יותר אי-שיוויון מגדרי, בעוד כיום העמדות כלפי מתמטיקה דומות יותר בקרב בנים ובקרב בנות, ולכן ייתכן שגישה תיאורטית זו זקוקה לעדכון ובחינה מחודשת. מבחינה מעשית, בשל ממצאי המחקר כי חרדת בחינות במתמטיקה עשויה להפחית את ההישגים במתמטיקה, למורים מומלץ לפעול לאבחון חרדת בחינות בקרב תלמידיהם, במטרה לעזור לתלמידים שיש להם חרדת בחינות במתמטיקה להקל על הלחץ והחרדה על מנת לשפר את הביצועים, ואף לשקול שימוש בהערכה חלופית במקרים אלה. המחקר הנוכחי חשוף למספר מגבלות, ביניהן השימוש בדיווח עצמי לצורך מדידת חרדת הבחינות במתמטיקה, אשר חושף את המחקר להטיות שמקורן במשתתפים. מגבלה נוספת של המחקר היא שהוא נערך בחינוך היהודי בלבד, ולכן אינו משקף חלקים בחברה הישראלית כמו האוכלוסייה הערבית. ייתכן שהממצאים בקרב קבוצה זו היו שונים מאלה שנמצאו במחקר הנוכחי. מחקר עתידי יוכל לבחון את שאלת המחקר גם בחינוך הערבי בישראל, ולאפשר את השוואת הממצאים בין המגזרים. מחקר עתידי יוכל גם למדוד את מידת הלחץ המופעל על התלמידים להצליח במתמטיקה ולבדוק האם הוא משחק תפקיד בהשפעת חרדת הבחינות על ההישגים.
כיוון שמדובר בדוגמא הוספנו רק שתי המלצות למחקר עתידי, בעבודה הסמינריונית שלכם מומלץ להוסיף כשלוש המלצות, כאשר לפחות אחת מהן נובעת מההסברים שהוצעו בדיון ולא מהמגבלות המתודולוגיות.
בנינו דיון לתפארת, הכולל את כל החלקים הדרושים בדיון טוב. הדיון שלכם ייצא ארוך יותר מכיוון שהוא יערוך דיון בין הממצאים שלכם לבין יותר מאמרים, ידון ביותר ממצאים, ויציע יותר הסברים. כמו כן, תוכלו לפרט יותר לגבי ההסברים שאתם מציעים, לגבי המסקנות, לגבי ההשלכות התיאורטיות ולגבי ההשלכות המעשיות. נזכיר שוב את המבנה של דיון בכל אחד מממצאי המחקר:
נושא אחרון שיש להזכיר בקשר לכתיבת דיון הוא כותרות משנה. כפי שאתם יכולים לראות, בדוגמא הבאנו את כל החלקים ברצף, ללא כותרות משנה. עם זאת, כשהדיון מתארך מומלץ להוסיף כותרות משנה עבור חלקי הדיון השונים, ובפרט: מסקנות, השלכות תיאורטיות, השלכות מעשיות, מגבלות המחקר והמלצות למחקר עתידי. במקרים שבהם הדיון בממצאי המחקר ארוך מאד, אפשר לחלק גם אותו לכותרות משנה בהתאם לממצאים השונים.
מוזמנים להעמיק ולקרוא איך כותבים דיון במחקר איכותני. צריכים עוד עזרה בנושא פרק הדיון בעבודה הסמינריונית? פנו אלינו:
המדריך עזר לכם? אל תשמרו אותו רק לעצמכם, שתפו עם חבריכם:
יש לכם שאלות לגבי השירותים שלנו?
נשמח לענות במייל:
info@analysis4u.co.il
