מדריך לכתיבת מבוא לעבודה סמינריונית

Analysis4U שמחים להגיש לכם מדריך מפורט לכתיבת מבוא לעבודה סמינריונית

Intro-guide

איך כותבים מבוא לעבודה סמינריונית?

מטרת המבוא היא להציג את המחקר שלכם, את מטרת המחקר ואת שאלת המחקר, וכן להכין את הקורא למה צפוי לו בהמשך קריאת העבודה. לכן, על המבוא להכיל את הרכיבים הבאים:

  1. הצגת הנושא באופן כללי
  2. הצגת הבעיה המחקרית או הפער המחקרי
  3. מטרת המחקר
  4. שאלת המחקר / שאלות המחקר
  5. בקצרה על שיטת המחקר (מה הולך להיעשות, איזו גישה מחקרית ננקטת)
  6. תיחום המחקר (אם רלוונטי)
  7. הצגת מבנה העבודה (רק במקרים בהם לא מדובר במבנה סטנדרטי)

להלן נסביר ונדגים כל אחד מהרכיבים. הנדרשים במבוא.

הצגת הנושא באופן כללי

מטרת חלק זה היא להציג את הנושא באופן רחב, ולהמחיש את חשיבות המחקר. נרצה להביא נתונים כלליים על היקף התופעה, הגדרה כללית (הגדרה מפורטת תובא בסקירת הספרות), הסבר על תחום המחקר, ועל חשיבות המשתנים או התופעות שאנחנו חוקרים. החשיבות יכולה לבוא לידי ביטוי בכך שנציג את ההשלכות של המשתנים או התופעות הללו, או בכך שנציג את העניין המחקרי בנושא, או גם וגם. לדוגמא:

בישראל נושרים מדי שנה מעל 12,000 תלמידים במערכת החינוך העל-יסודי, המהווים כ-2% מהתלמידים (וינינגר, 2015). במסגרת הניסיונות לבחון את הגורמים לתופעה, יותר ויותר מחקרים מתמקדים בנושא התמיכה ההורית (De Witte et al., 2013; Vella et al., 2014). נמצא כי תמיכה הורית משפרת את המחוייבות של בני הנוער כלפי בית הספר, וכך מקטינה את הסיכוי שלהם לנשור (Blondal & Adalbjarnardottir, 2014).

בדוגמא זו הראינו איך להציג את הנושא באופן כללי על ידי הצגת נתונים כלליים על היקף התופעה, ואיך למסגר את נושא המחקר שלנו, ובמקרה זה: הקשר בין תמיכה הורית למחוייבות לבית הספר בקרב בני נוער. לאחר שהצגנו הנושא באופן כללי, באופן שממחיש את החשיבות שלו, נעבור לשלב הבא – הצגת הבעיה המחקרית או הפער המחקרי

הצגת הבעיה המחקרית או הפער המחקרי

לאחר שהצגנו את הנושא ואת חשיבותו הקורא הבין שהנושא עצמו חשוב, אבל עדיין לא הבין למה חשוב לחקור את מה שאנחנו חוקרים. כלומר בדוגמא שלנו, הקורא השתכנע שנשירה היא נושא כאוב ושיש חשיבות לתמיכה ההורית, אבל עוד לא מבין למה המחקר שלנו חשוב. הבעיה המחקרית או הפער המחקרי הם הסיבה לכך שחשוב להמשיך לחקור. בעיה מחקרית יכולה להיות איזושהי שאלה שעדיין אין לה מענה במחקר הקיים או בתיאוריות הקיימות, ופער מחקרי (נקרא גם לקונה מחקרית) יכול להיות קשר בין משתנים שלא נבחן ישירות במחקרים קודמים, או קשר שנבחן אבל לא באוכלוסייה שאנחנו מדברים עליה, וכדומה. בעיה מחקרית או פער מחקרי יכולים להצדיק את המחקר ולשכנע את הקורא לא רק שהנושא עצמו חשוב, אלא גם שחשוב לחקור אותו. נמשיך את הדוגמא שלנו:

בישראל נושרים מדי שנה מעל 12,000 תלמידים במערכת החינוך העל-יסודי, המהווים כ-2% מהתלמידים (וינינגר, 2015). במסגרת הניסיונות לבחון את הגורמים לתופעה, יותר ויותר מחקרים מתמקדים בנושא התמיכה ההורית (De Witte et al., 2013; Vella et al., 2014). נמצא כי תמיכה הורית משפרת את המחוייבות של בני הנוער כלפי בית הספר, וכך מקטינה את הסיכוי שלהם לנשור (Blondal & Adalbjarnardottir, 2014). אך למרות החשיבות הרבה של תופעת הנשירה והניסיונות להפחית אותה, הקשר בין תמיכה הורית למחוייבות לבית הספר בקרב בני נוער לא נחקר עדיין בישראל.

המשפט שנוסף למבוא בשלב זה מציג את הפער המחקרי (הנושא נחקר, אבל לא בישראל) ולכן ממחיש לקורא מדוע חשוב לחקור אותו. כעת אפשר לעבור לשלב הבא: מטרת המחקר.

מטרת המחקר

מטרת המחקר היא מטרה כלשהי שהמחקר מנסה להשיג, ושאם נשיג אותה נוכל לומר שהמחקר השיג את מטרתו. נמשיך את הדוגמא:

בישראל נושרים מדי שנה מעל 12,000 תלמידים במערכת החינוך העל-יסודי, המהווים כ-2% מהתלמידים (וינינגר, 2015). במסגרת הניסיונות לבחון את הגורמים לתופעה, יותר ויותר מחקרים מתמקדים בנושא התמיכה ההורית (De Witte et al., 2013; Vella et al., 2014). נמצא כי תמיכה הורית משפרת את המחוייבות של בני הנוער כלפי בית הספר, וכך מקטינה את הסיכוי שלהם לנשור (Blondal & Adalbjarnardottir, 2014). אך למרות החשיבות הרבה של תופעת הנשירה והניסיונות להפחית אותה, הקשר בין תמיכה הורית למחוייבות לבית הספר בקרב בני נוער לא נחקר עדיין בישראל. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר שבין תמיכה הורית למחוייבות לבית הספר בקרב בני נוער בישראל.

הצגת מטרת המחקר עוזר להבין איך המחקר משתלב בתוך הפער המחקרי הקיים או איך הוא תורם לפתרון הבעיה המחקרית, וגם מובילה אותנו אל שאלת המחקר.

שאלת המחקר

מתוך מטרת המחקר נגזרת גם שאלת המחקר. עם זאת, חשוב להציג את שאלת המחקר גם מנוסחת כשאלה ולא רק כמטרה. עשוי להיראות כאילו יש כאן כפילות, אבל ניסוח שאלת המחקר כשאלה חשוב מאד כדי להנחות אותנו (ואת הקורא) בהמשך העבודה. לכן נוסיף את שאלת המחקר:

בישראל נושרים מדי שנה מעל 12,000 תלמידים במערכת החינוך העל-יסודי, המהווים כ-2% מהתלמידים (וינינגר, 2015). במסגרת הניסיונות לבחון את הגורמים לתופעה, יותר ויותר מחקרים מתמקדים בנושא התמיכה ההורית (De Witte et al., 2013; Vella et al., 2014). נמצא כי תמיכה הורית משפרת את המחוייבות של בני הנוער כלפי בית הספר, וכך מקטינה את הסיכוי שלהם לנשור (Blondal & Adalbjarnardottir, 2014). אך למרות החשיבות הרבה של תופעת הנשירה והניסיונות להפחית אותה, הקשר בין תמיכה הורית למחוייבות לבית הספר בקרב בני נוער לא נחקר עדיין בישראל. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר שבין תמיכה הורית למחוייבות לבית הספר בקרב בני נוער בישראל. שאלת המחקר היא: האם קיים קשר בין תמיכה הורית למחוייבות לבית הספר בקרב בני נוער בישראל, ואם כן – מהו הקשר?

כמובן שאם למחקר יש יותר משאלה אחת יש להפעיל שיקול דעת האם לפרט במבוא את כל שאלות המחקר, או לפרט רק את שאלת המחקר המרכזית ולפרט את כל השאלות בפרק המיועד לכך בסוף סקירת הספרות. לאחר הצגת שאלת המחקר, נוכל לעבור לשלב הבא: פירוט קצר על שיטת המחקר.

בקצרה על שיטת המחקר

המבוא לא אמור להחליף את פרק שיטת המחקר, ולא אמור לפרט באופן מלא על שיטת המחקר שלכם. עם זאת, לאחר הצגת שאלת המחקר הקורא מצפה לקרוא באופן כללי מה עשיתם כדי לבדוק את שאלת המחקר שלכם, ואיזו גישה מחקרית ננקטה. לדוגמא:

בישראל נושרים מדי שנה מעל 12,000 תלמידים במערכת החינוך העל-יסודי, המהווים כ-2% מהתלמידים (וינינגר, 2015). במסגרת הניסיונות לבחון את הגורמים לתופעה, יותר ויותר מחקרים מתמקדים בנושא התמיכה ההורית (De Witte et al., 2013; Vella et al., 2014). נמצא כי תמיכה הורית משפרת את המחוייבות של בני הנוער כלפי בית הספר, וכך מקטינה את הסיכוי שלהם לנשור (Blondal & Adalbjarnardottir, 2014). אך למרות החשיבות הרבה של תופעת הנשירה והניסיונות להפחית אותה, הקשר בין תמיכה הורית למחוייבות לבית הספר בקרב בני נוער לא נחקר עדיין בישראל. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר שבין תמיכה הורית למחוייבות לבית הספר בקרב בני נוער בישראל. שאלת המחקר היא: האם קיים קשר בין תמיכה הורית למחוייבות לבית הספר בקרב בני נוער בישראל, ואם כן – מהו הקשר? על מנת לבחון שאלה זו, המחקר הנוכחי נוקט בגישה כמותנית המבוססת על שאלונים בדיווח עצמי שהועברו לבני נוער בבתי ספר תיכוניים במרכז הארץ.

כעת כל הרכיבים ההכרחיים במבוא נמצאים בו. נפנה את תשומת לבכם לשני רכיבים נוספים שלעתים יש להוסיף למבוא:

תיחום המחקר

תיחום המחקר הוא חלק חשוב שמדווח במה המחקר לא עוסק. חלק זה חשוב כדי למנוע ציפיות מהקורא, שלאחר מכן יתבדו בקריאת המחקר עצמו. לדוגמא, ייתכן שהמחקר שלנו לא כולל התייחסות לקבוצה מסויימת בתוך אוכלוסיית המחקר, לא בודק את מכלול הקשרים בין המשתנים, או לא בוחן ישירות את כל המשתנים במודל. במקרים אלה, חשוב לציין זאת כבר במבוא. לדוגמא:

בישראל נושרים מדי שנה מעל 12,000 תלמידים במערכת החינוך העל-יסודי, המהווים כ-2% מהתלמידים (וינינגר, 2015). במסגרת הניסיונות לבחון את הגורמים לתופעה, יותר ויותר מחקרים מתמקדים בנושא התמיכה ההורית (De Witte et al., 2013; Vella et al., 2014). נמצא כי תמיכה הורית משפרת את המחוייבות של בני הנוער כלפי בית הספר, וכך מקטינה את הסיכוי שלהם לנשור (Blondal & Adalbjarnardottir, 2014). אך למרות החשיבות הרבה של תופעת הנשירה והניסיונות להפחית אותה, הקשר בין תמיכה הורית למחוייבות לבית הספר בקרב בני נוער לא נחקר עדיין בישראל. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר שבין תמיכה הורית למחוייבות לבית הספר בקרב בני נוער בישראל. שאלת המחקר היא: האם קיים קשר בין תמיכה הורית למחוייבות לבית הספר בקרב בני נוער בישראל, ואם כן – מהו הקשר? על מנת לבחון שאלה זו, המחקר הנוכחי נוקט בגישה כמותנית המבוססת על שאלונים בדיווח עצמי שהועברו לבני נוער בבתי ספר תיכוניים במרכז הארץ. למרות שהמחקר מבקש לבחון את המחוייבות של בני הנוער לבית הספר כמנבא של הנשירה מבית הספר, הנשירה מבית הספר לא נמדדת ישירות במחקר בשל אילוצי גודל המדגם.

שימו לב שחלק זה יש להוסיף רק אם הוא רלוונטי, ולא לנסות להשלים אותו במידה והוא לא רלוונטי. לא להתבלבל עם מגבלות המחקר. מגבלות המחקר הן מגבלות שקיימות בכל מחקר, ואילו תיחום המחקר רלוונטי רק כאשר מבחינת האסטרטגיה המחקרית בוחרים להגביל את המחקר לתחום כלשהו. השלב הבא והאחרון במבוא הוא הצגת מבנה העבודה.

הצגת מבנה העבודה

שלב זה רלוונטי רק במקרים שבהם מבנה העבודה אינו סטנדרטי. במקרה שמבנה העבודה הוא מבוא, סקירת ספרות, שיטת המחקר, ממצאים, ודיון ומסקנות, אין טעם לפרט את מבנה העבודה כי הוא ברור מאליו. לעומת זאת, בעבודות תיאורטיות מורכבות יש להסביר לקורא לא רק מה הוא סדר הפרקים, אלא גם מה ההיגיון שבו. במקרה של הדוגמא שלנו מבנה העבודה הוא סטנדרטי, ולכן לא נוסף דבר בחלק זה.

סיום כתיבת המבוא

בנינו מבוא לתפארת, הכולל את כל החלקים הדרושים במבוא טוב. אך במבט על המבוא כולו הוא יצא קצת קצר מדי. ניתן להרחיב על כל חלק שנבחר. במקרה של הדוגמא הנוכחית היינו בוחרים להרחיב על חשיבות המחקר ותרומת המחקר. לדוגמא:

בישראל נושרים מדי שנה מעל 12,000 תלמידים במערכת החינוך העל-יסודי, המהווים כ-2% מהתלמידים (וינינגר, 2015). במסגרת הניסיונות לבחון את הגורמים לתופעה, יותר ויותר מחקרים מתמקדים בנושא התמיכה ההורית (De Witte et al., 2013; Vella et al., 2014). נמצא כי תמיכה הורית משפרת את המחוייבות של בני הנוער כלפי בית הספר, וכך מקטינה את הסיכוי שלהם לנשור (Blondal & Adalbjarnardottir, 2014). אך למרות החשיבות הרבה של תופעת הנשירה והניסיונות להפחית אותה, הקשר בין תמיכה הורית למחוייבות לבית הספר בקרב בני נוער לא נחקר עדיין בישראל. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר שבין תמיכה הורית למחוייבות לבית הספר בקרב בני נוער בישראל. שאלת המחקר היא: האם קיים קשר בין תמיכה הורית למחוייבות לבית הספר בקרב בני נוער בישראל, ואם כן – מהו הקשר? על מנת לבחון שאלה זו, המחקר הנוכחי נוקט בגישה כמותנית המבוססת על שאלונים בדיווח עצמי שהועברו לבני נוער בבתי ספר תיכוניים במרכז הארץ. למרות שהמחקר מבקש לבחון את המחוייבות של בני הנוער לבית הספר כמנבא של הנשירה מבית הספר, הנשירה מבית הספר לא נמדדת ישירות במחקר בשל אילוצי גודל המדגם. למחקר חשיבות רבה משום שהוא יוכל לתרום לפיתוח וליישום של תכניות התערבות לשיפור התמיכה ההורית, למניעת נשירה מבית הספר.

זהו, כעת המבוא שלנו מוכן, בהצלחה!

מוזמנים למדריך הבא: מדריך לכתיבת סקירות ספרות

המדריך עזר לכם? אל תשמרו אותו רק לעצמכם, שתפו לחבריכם: