במהלך התואר, אתם ניצבים בפני מספר רב של עבודות – עבודות אמצע, עבודות מסכמות, עבודות סמינריוניות, עבודות מחקריות ועוד. סטודנטים רבים למשפטים וכן סטודנטים בתחומים אחרים שנדרשים לכתוב עבודות במשפטים או סמינריון במשפטים נתקלים לעתים בקושי ביישום כללי האזכור האחיד, ואין להתפלא על כך. כללי האזכור האחיד הם חוברת ארוכה מאד ומפורטת, וכמובן שאי אפשר ללמוד את כולה. אנחנו כאן בשביל לעזור לכם יישם בקלות את כללי האזכור האחיד בעבודה שלכם. במדריך זה תמצאו תשובות והצעות לשיפור ההפניות באמצעות כללי האזכור האחיד המרכזיים אותם תצטרכו להליך הלמידה ולקריירה שלכם.
מטרת הכללים היא לסייע בכתיבה משפטית ולמסור לקורא את מירב המידע הדרוש על המקור המאוזכר בצורה קצרה ואחידה ככל האפשר. במסגרת המדריך נגלה שלא זו בלבד שתמצאו בו עזר לכל אורך הלמידה בתואר הראשון, אלא תוכלו למצוא בו עזר גם בלימודי תארים מתקדמים – תואר שני (זאת, ללא קשר לשאלה אם התואר השני כולל תזה אם לאו) ואף לדוקטורט. חשוב לדעת שידיעת כללי האזכור בעולם המשפטי יעזור להתקדמות מצוינת ומקצועית, הן בלימודים והן בקריירה כולה, שכן עם סיום הלימודים – כמתמחים או כעורכי דין – תגלו שלכללי האזכור האחיד נתח משמעותי להצלחה בקריירה.
במסגרת המדריך, נציג בקצרה את כללי האזכור האחיד המרכזיים והשימושיים ביותר, תוך מתן הצעות לשיפור ולייעול, וטיפים חשובים בשפה פשוטה וברורה. כל זאת, כדי שתוכלו למצוא בו עזר, ובכך להביא לשיפור העבודות, שיפור הציונים, ואף לשיפור המקצועיות בקריירה שלכם.בעזרת המדריך, אנו מקווים, כי גם לא תצטרכו לקרוא עמודים על גבי עמודים שאתם לא צריכים רק על מנת להגיע לכללים שאתם כן צריכים ; כך גם לא תצטרכו לקרוא את הכללים בשפה משפטית שאינה פשוטה לרוב – בעיקר שלא לסטודנטים הנמצאים בתחילת דרכם המקצועית. אנו מקווים שהמדריך יהיה לכם לעזר ושנוכל להעביר את הדברים בצורה הטובה, התמציתית, והקלה ביותר!
ראשית, נכיר את הכללים הבסיסיים והנפוצים.
מהי התחיקה הישראלית?
התחיקה הישראלית היא מערכת החוקים, התקנות והצווים. במהלך התואר או העבודה, נראה שלא פעם נצטרך להפנות לתחיקה כמקור. חשוב לדעת כי מדובר בלב לבו של עולם המשפט ועיקר העבודה המשפטית נסמכת על הפניות אלו. נוסח הפניה לחקיקה הכללית:
[הפניה ספציפית] [ל] [שם החיקוק], [שנת החיקוק העברית][-][שנת החיקוק הלועזית], [שם הקובץ בקיצור] [שנת הקובץ] [מספר העמוד הראשון][, מספר העמוד הספציפי]
לשם ההבנה, נמחיש את הדברים באמצעות דוגמאות:
חקיקה ראשית
חקיקה ראשית תאוזכר אף היא בהתאם לנוסחה הכללית. לשם ההבנה, נמחיש את הדברים באמצעות מספר דוגמאות:
בהמשך נראה כי ישנן הפניות שאינן בהתאם לנוסח זה, וגם אותם נסביר בתמציתיות ובקלות!
שנת הקובץ
א. שנת החיקוק בעברית
א.1. אם השנה העברית אינה מופיעה בפרסום המקורי – אין לציין אותה.
א.2. אם השנה העברית מופיעה בפרסום המקורי – יש לציין אותה.
טיפים נוספים וחשובים לאזכור חקיקה ראשית:
לשם ההבנה, נמחיש את הדברים באמצעות דוגמאות:
(ההדגשה בדוגמאות אלה היא לצורך ההסבר בלבד, ולא אמורה להופיע באזכור עצמו).
ב. השנה הלועזית – נשים לב לשני הדברים הבאים :
ב.1. אם לא מופיעה שנה לועזית בחיקוק המקורי – אין לציין אותה.
לשם ההבנה נמחיש את הדברים באמצעות מספר דוגמאות:
באמצעות הדוגמה, אנו רואים שהשנה הלועזית לא מופיעה בחיקוק המקורי, ולכן אנו מציינים רק את השנה העברית.
ב.2. אם השנה הלועזית מופיעה בפרסום המקורי – אין לשים רווח בין המקף לשנה הלועזית.
לשם ההבנה נמחיש את הדברים באמצעות מספר דוגמאות:
(למדנו זאת גם מעלה)
טיפ חשוב: מתי יש לציין את שנת הקובץ?
טיפ נוסף וחשוב: יש לציין תמיד את האות ה"א (ללא קובץ) בראשית ציון שנה עברית. לשם ההבנה, נמחיש את הדברים באמצעות דוגמאות:
הפניה ל"ספר החוקים" ו"לעתון הרשמי" לאחר קום המדינה
לשם ההבנה, נמחיש את הדברים באמצעות דוגמא. הנוסח העדכני של החיקוק הוא:
אבל הפניה למיקום מקורי תהיה:
חשוב לשים לב: דרך המלך היא להפנות לסעיף בחיקוק, לחלק בחיקוק, לפרק בחיקוק, לסימן בחיקוק, לתוספת בחיקוק – ולא למספר עמוד. אם לא ניתן לעשות זאת, או אם מעוניינים בהפניה למספר העמוד, יש להפנות למספר העמוד הספציפי. לדוגמא:
הצעת חוק
א. אזכור הצעות חוק יהיה לפי הנוסחה הכללית (ראו פירוט לעיל).
ב. כאשר מדובר בצעות חוק, יש להפנות לקובץ הצעות החוק.
לשם ההבנה, נמחיש את הדברים באמצעות מספר דוגמאות:
באמצעות הדוגמאות שלעיל, אנו רואים כי כך למעשה, מתקיימים כל התנאים, וההפניה לאזכור מתבצעת כראוי. חשוב לשים לב כי שני התנאים מתקיימים כשמפנים להצעת חוק כלשהי.
חוק יסוד
בטרם נפנה לאזכור חוקי יסוד, נזכיר מהו למעשה חוק יסוד ובמה שונה הוא מחוק רגיל. במדינת ישראל, לעומת ארה"ב למשל, אין חוקה. בדיוק לשם כך, הוחלט בשנת 1992 לחוקק את חוקי היסוד. עד עצם היום הזה, אין חוקה בישראל. כיום חוקי היסוד זוכים לעליונות מסוימת. לדוגמה, אם ירצו בכנסת להביא לשינויו של חוק יסוד קיים, הרי ששינויו יביא לדיון אמיתי ומעמיק, ובכך למעשה, נשמרת נקשותם של חוקי היסוד. אם נשאל מדוע? ובכן – התשובה לכך ברורה – הן הציבור והן חברי הכנסת מודעים למשמעותם ולעליונתם של חוקי היסוד. כעת נעבור לשאלה שמעניינת אותנו – כיצד מאזכרים חוק יסוד?
אזכור חקיקת יסוד יהיה לפי הנוסחה הכללית לאזכור החקיקה. לדוגמה:
מהי הפסיקה הישראלית?
כידוע, הפסיקה הישראלית היא חלק מהמערכת המשפטית. לפסיקה תרומה משמעותית לפיתוח עולם המשפט, ואף למתן פרשנות לחוקים השונים. בקצרה נזכיר – כי ישנן כיום שלוש ערכאות מרכזיות והן – בתי משפט השלום ; בתי המשפט המחוזי ; בית המשפט העליון. הפסיקה ניתנת על ידי המותבים היושבים בערכאות אלו. כך גם נזכיר, כי פסיקתו של בית המשפט המחוזי מנחה את בית משפט השלום, בעוד שפסיקת בית המשפט העליון מחייבת את בית המשפט המחוזי ואת בית משפט השלום. במסגרת המדריך נלמד להלן כי ישנם מספר הבדלים בכללי האזכור האחיד של פסיקת בתי משפט השלום והמחוזי לעומת כללי האזכור האחיד של בית המשפט העליון. כמו כן נראה כי כללי האזכור האחיד מבחינים בין הנוסחה לאזכור פסקי דין שפורסמו בקובץ מודפס (כלל 26) לעומת אזכור פסקי דין שפורסמו במאגרי מידע (כלל 27).
ומה ההבדל בין השניים? עד לפני מספר שנים, כלל פסקי הדין שניתנו על ידי המותבים השונים פורסמו בקבצים משפטיים מודפסים. כיום, אנו רואים כי מאגרי המידע נגישים לכולם. כך למעשה, בלחיצת עכבר פשוטה, נמצא את עצמנו מוצאים מאות פסקי דין והחלטות של הערכאות השונות, אותם נצטרך לכתיבה המשפטית הן במסגרת הלימודים והן במסגרת בקריירה. לרוב נצטרך לאזכר את המקור.
אז מה תמצאו במדריך בעניין זה? אנו כאן בשביל לעזור לכם לדעת כיצד לאזכר את פסקי הדין וההחלטות שפורסמו על ידי המותבים השונים תוך מתן טיפים חשובים והצעות לשיפור. כך גם נעמוד על ההבדלים המרכזיים שבאזכור פסקי הדין שפורסמו בקובץ מודפס לעומת אזכור פסקי הדין שפורסמו במאגרי המידע.
הנוסחה הכללית לאזכור פסקי דין שפורסמו בקובץ מודפס תהיה באופן הבא:
[סוג ההליך] [(פרטי הערכאה)] [מספר התיק] [צד א'] [מפריד בין הצדדים] [צד ב'], [הסדרה שבה פורסם פסק הדין] [כרך] [(חלק)] [עמוד בתחילת פסק הדין] [, הפניה ספציפית] [(שנת מתן פסק הדין הלועזית)]
טיפ חשוב: כבר כאן נראה שיש הבדלים בנוסחה לאזכור פסקי דין של בתי משפט השלום והמחוזי לבין בית המשפט העליון. אם כך, מהם ההבדלים?
לשם ההבנה נסביר: יש מספר בתי משפט מחוזיים בארץ, ומספר רב של בתי משפט שלום, לכן חשוב לצין את פרטי הערכאה. לעומת זאת, ישנו בית משפט עליון אחד שמקום מושבו בירושלים. מכאן, שאין שום צורך בכך.
לשם ההבנה, נמחיש את הדברים באמצעות דוגמאות:
כפי שאנו קרוב לוודאי שמים לב- משום שמדובר בפסיקת בית המשפט העליון, איננו מציינים את פרטי הערכאה:
כפי שאנו קרוב לוודאי שמים לב – משום שמדובר בפסקי דין של הערכאות דלמטה, ולא של בית המשפט העליון, אנו מציינים את פרטי הערכאה. (מקומיים י-ם ; אזורי ת"א).
טיפים חשובים נוספים:
עתה נעבור לשאלה הבאה – כיצד מאזכרים פסקי דין שפורסמו במאגר מידע?
הנוסחה לאזכור פסקי דין שפורסמו במאגר מידע היא באופן הבא:
[סוג ההליך] [(פרטי הערכאה)] [מספר התיק] [צד א'] [מפריד בין הצדדים] [צד ב'] [, הפניה ספציפית] [פורסם ב(שם המאגר), (תאריך לועזי מלא של מתן פסק הדין)].
לשם ההבנה, נמחיש את הדברים באמצעות דוגמאות:
נשאלת השאלה – מדוע בשתי הדוגמאות הללו לא צוינו פרטי הערכאה?
כאמור לעיל, וכפי שצוין מעלה, מכיוון שמדובר בבית המשפט העליון. אילו היה מדובר בבית המשפט השלום או המחוזי, הרי שהיה עלינו לציין את פרטי הערכאה. נזכיר – בציון פרטי הערכאה אנו מסבירים לקורא כי מדובר למשל בבית המשפט המחוזי בתל אביב ולא בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. כמובן שהן בית המשפט המחוזי בתל אביב והן בית המשפט המחוזי בבאר שבע או כל בית משפט מחוזי אחר מנחים את כל בתי המשפט השלום בכל הארץ.
טיפ חשוב נוסף: אם מדובר בהפניה לאתר הרשות השופטת או למערכת "נט המשפט", יקוצר שם המאגר ל-"אר"ש". נמחיש זאת באמצעות דוגמה :
לשם מה ומדוע נדרשים הספרים בעברית והאם ישנה חשיבות לדעת את כללי האזכור האחיד בעניינם?
לא אחת, גדולי המשפטנים או אחרים כותבים ספרים בעברית. כסטודנטים, משפטנים או כעורכי דין, אתם גם לא אחת מוצאים בהם עזר בכתיבה המשפטית. ספרים אלו מהווים מקור מהימן, ולא פעם תמצאו את עצמכם מאזכרים אותם בתקופת הלימודים או בקריירה. זו בדיוק הסיבה שבשלה אנו מוצאים כי יש חשיבות רבה לספרים בעברית, ולכן החלטנו להביא את הדברים בתמציתיות במסגרת המדריך. אין לנו ספק כי תמצאו בכך עזר, אז נתחיל!
בטרם נתחיל ולשם ההבנה – נציג בפניכם מספר טיפים חשובים:
הנוסחה לאזכור ספרים בעברית תהיה באופן הבא:
[שם המחבר] [שם הספר] [מספר הכרך] [הפניה ספציפית] ([המהדורה,] [שם העורך,] [שם המתרגם,] [שנת פרסום הספר])
לשם ההבנה, נמחיש את הדברים באמצעות דוגמאות:
טיפ חשוב : כמובן שאיננו אמורים להמציא דברים שאינם קיימים. למשל, אם אין מתרגם – לא נציין אותו.
בעולם המשפט, אנו נמצא עזר אף במאמרים בעברית שנכתבו לצרכי חקירתה, הסברתה או פיתוחה של סוגיה מסוימת. לשם כך, מצאנו לנכון להביא את הדברים בהקשר זה במסגרת המדריך התמציתי – כך שלא תצטרכו לחפש בכללי האזכור או בספרים הנפרשים על פני מספר רב של עמודים את הדרוש לכם.
טיפים חשובים:
הנוסחה לאזכור מאמרים בעברית:
[שם המחבר] "[שם המאמר]" [שם כתב העת] [מספר הכרך] [(מספר החוברת)] [עמוד תחילת המאמר] [, הפניה ספציפית] ([שנת פרסום המאמר])
לשם ההבנה, נמחיש את הדברים באמצעות דוגמה:
הנוסחה לאזכור מאמרים בעברית שפורסמו בספרים:
[שם מחבר המאמר] "[שם המאמר]" [שם מחבר הספר] [שם הספר] [מספר הכרך] [עמוד תחילת המאמר] [, הפניה ספציפית] ([המהדורה,] [שם העורך,] [שם המתרגם, ] [שנת פרסום הספר])
לשם ההבנה, נמחיש את הדברים באמצעות דוגמה:
טיפ חשוב : חשוב לזכור שאיננו ממציאים נתונים. למשל, ככל ואין מתרגם, כמובן שהוא לא יצוין בהפניות.
בעולמנו כיום, בו הכל סב סביב הטכנולוגיה והאינטרנט, מצאנו כי ישנה חשיבות רבה לציון כללי האזכור האחיד בהקשר זה במסגרת המדריך שהכנו עבורכם. כך למעשה תוכלו למצוא את הדברים בתמציתיות ובקלות!
הנוסחה לאזכור מקורות באינטרנט: אזכור מקורות בעברית שמופיעים באינטרנט ייעשה לפי כללי האינטרנט הרגילים לאזכור המקור, ובסוף האזכור תבוא כתובת האתר. לשם ההבנה, נמחיש זאת באמצעות דוגמה:
טיפים כלליים נוספים
אז רגע לפני הסוף, נשמח לתת לכם עוד טיפים כלליים אך חשובים, שתוכלו למצוא בהם עזר, נתחיל!
ובכן, מה עושים? פשוט מאוד!
בפעם הראשונה בה מציינים את המקור, מציינים אותו בהערת השוליים בהתאם לכללי האזכור האחיד.
בפעם השניה ואילך – ניתן להפנות למספרה של הערת השוליים כפי שהוא מצוין במסגרת העבודה.
טיפים חשובים בעניין זה:
לא פעם נראה כי עם קריאת העבודה מחדש, נרצה להוסיף עוד שורה, ואולי עוד אחת. כך, לא פעם הוספת שורות ומידע כרוכים בהפניות ואזכורים נוספים למקורות אחרים. מדוע זה חשוב? לעתים אותם ההפניות והאזכורים הנוספים יובילו לשינוי במספר הערת השוליים המקורית אותה ציינו ושאליה הפנינו, וכפועל יוצא מזה, הדבר יוביל לכך שכל ההפניות המאזכרות את הערת השוליים המקורית – יאזכרו בעצם הערת שוליים אחרת משום שהמספר של הערת השוליים המקורית אותה רצינו לאזכר שונה.
כדי להימנע מסיטואציה כזו, באפשרותכם לפעול באחת משתי הדרכים הבאות:
מומלץ : השאירו סימן לפיו תדעו כי הערת השוליים השניה והבאות אחריה, רלוונטיות לאותה הערת שוליים ראשונה, ולבסוף – רק לאחר שאתם יודעים בוודאות כי לא יתקיים כל שינוי, תוסיפו את המספר של הערת השוליים המקורית. כך גם העבודה שלכם תהיה יותר יעילה וגם תמנעו מעבודה כפולה!
כידוע לכל סטודנט, מתמחה, משפטן או עורך דין – תוכלו למצוא עזר במספר רב של מקורות, וכללי האזכור האחיד רבים הם. במסגרת המדריך, בחרנו לעזור לכם ולהקל לכם על החיים, בעיקר אם אתם סטודנטים בתחילת דרכם המקצועית, שכן אם תעיינו בכללי האזכור האחיד, כפי הםש מצוינים כיום במאגרים השונים, תוכלו לראות כי הדברים כתובים בשפה שלעתים אינה פשוטה לסטודנט הנמצא בתחילת דרכו, ולכן בחרנו להיכנס לתמונה. ציינו את כללי האזכור האחיד השימושיים ביותר, ובחרנו בקפידה את המקורות שלרוב תרצו ותצטרכו לאזכרם.
חשוב לנו לציין שאף תוכלו למצוא כללים נוספים לכללי האזכור האחיד שצוינו, אך סביר להניח כי לרוב לא תידרשו להם, אם בכלל. כאמור, מדובר במדריך תמציתי שאמור להקל עליכם ולעזור לכם למצוא וללמוד את מה שאתם באמת צריכים.
בנוסף, בחרנו ליתן הסברים קצרים, כך שמעבר לכללי האזכור האחיד – תבינו את הדברים לעומקם, תדעו בדיוק למה אתם מפנים, תדעו מה ההבדלים, וכיצד מאזכרים את אותו סוג של אזכור המפורסם במקורות השונים (למשל – מאמרים, ספרים, פסיקה). זאת, באמצעות הטיפים והדוגמאות השונות ולא פחות חשוב מכך – בשפה ברורה ופשוטה. לנו היה חשוב לסגור לכם את מרבית הפינות, ואנו מקווים שהצלחנו לעשות זאת.
בהצלחה!
צריכים עזרה באזכור לפי כללי האזכור האחיד? אל תהססו לפנות אלינו במייל izkur@analysis4u.co.il או באמצעות הטופס:
יש לכם שאלות לגבי השירותים שלנו?
נשמח לענות במייל:
info@analysis4u.co.il
