מחשבון אלפא קרונבאך אונליין חינם, ללא צורך בהרשמה! פשוט הדביקו את הנתונים שלכם במחשבון וקבלו חישוב מהימנות כעקיבות פנימית (אלפא של קרונבאך). בנוסף לערך האלפא תקבלו גם את משמעות התוצאה: האם המהימנות גבוהה או נמוכה.
איך משתמשים במחשבון אלפא קרונבאך של Analysis4U?
כשאתם רוצים לבדוק את המהימנות (-α Cronbach) של סולם ספציפי בשאלון – נניח “מנהיגות מעצבת” או “שביעות רצון מהעבודה” – חשוב להדביק למחשבון רק את העמודות של הפריטים שייכים לאותו סולם, יחד עם כל השורות (כל המשתתפים). אל תעתיקו עמודות של סולמות אחרים, כי ברגע שמערבבים שני מדדים שונים מקבלים ערך α מעורב וחסר משמעות.
כך עושים זאת בשלושה צעדים:
- ראשית, בגיליון שלכם, וזה לא משנה אם זה אקסל, גליון עבודה של גוגל, SPSS, או כל גיליון אחר, מאתרים את העמודות שמייצגות את הפריטים של הסולם שאתם רוצים לחשב עבורו את המהימנות. לדוגמה, אם “מנהיגות מעצבת” מורכבת משמונה שאלות שממוקמות בעמודות G–N, מסמנים בעכבר את כל התאים בעמודות G-N, בכל השורות שיש עבורן נתונים. הקפידו לכלול את כל השורות כי אחרת מספר השורות יוטה. כשאתם מסמנים, ודאו שלא נכללה בטעות בסימון עמודה נוספת לצד שמאל או ימין שנוגעת למדד אחר.
- שנית, מעתיקים (Ctrl +C או ⌘ C) וחוזרים למחשבון שלנו. בשדה ההדבקה לוחצים Ctrl +V / ⌘ V. לאחר ההדבקה תופיע למטה טבלת תצוגה ממוספרת – מספרי העמודות למעלה, מספרי השורות מימין – כך שתוכלו לוודא שהדבקתם בדיוק את העמודות שהתכוונתם ואת כל השורות.
- לבסוף, ברגע שהטבלה תקינה תראו שהכפתור “חשב/י אלפא-קרונבאך” משנה צבע ומוכן ללחיצה. לחיצה עליו תפעיל חישוב קצר ולאחר מכן יתקבל ערך α עבור אותו סולם וכן משמעות התוצאות בעברית. אם ברצונכם לבדוק סולם אחר – חזרו לגיליון, סמנו את העמודות המתאימות לסולם הבא, הדביקו במקום הערכים הקיימים וחזרו על התהליך.
מאמרים שעשויים לעניין אותך
איך כותבים דיון במחקר איכותני?
הרבה סטודנטים מתלבטים בשאלה – איך לכתוב דיון בעבודה איכותנית? המטרה של פרק הדיון במחקר, מכל סוג שהוא, היא לתאר ולשקף את האופן שבו ממצאי
איך להרוויח כסף באינטרנט? – לאקדמאים בלבד!
חיי היום יום של הסטודנטים בישראל אינם כה קלים ועליהם לשלב בין הלימודים התובעניים בקמפוס ובין העבודה וזאת כדי שיוכלו לממן את לימודיהם, דמי השכירות,
מה זה אלפא קרונבך ולמה זה משמש?
אלפא קרונבך הוא מדד סטטיסטי שבודק עד כמה פריטים השייכים לאותו סולם או שאלון “מחזיקים יחד” ומודדים את אותה תכונה סמויה. אפשר לדמיין כל פריט כשאלה שמציצה אל אותה תופעה מזווית מעט שונה; אם התשובות מתנהגות בתיאום, האלפא יהיה גבוה, ואם כל פריט “מנגן” מנגינה אחרת האלפא יצנח. לכן זו דרך מקובלת לבחון את מהימנות הפנימית – כלומר, האם כלי המדידה עקבי בתוך עצמו.
במחקר כמותי משתמשים באלפא קרונבאך כמעט בכל שלב שבו בונים או מאמצים סולם רב-פריטי: בפיתוח שאלון חדש, באימות תוקף של שאלון מתורגם, וגם בעבודות סמינריוניות שמבקשות להראות שהמדד שבחרתם אמין. מחשבים אותו רק על קבוצת פריטים הומוגנית שנועדה למדוד מבנה אחד; עירוב של שני סולמות שונים יפריע וייתן אלפא שאינו משקף דבר.
אופן החישוב (מאחורי הקלעים) משווה את שונות הציונים בכל פריט בנפרד לשונות של הציון הכולל: אם הציון הכולל משתנה הרבה יותר מן הפריטים בודדים, מתקבלת אלפא גבוהה – סימן שהפריטים “תורמים יחד” משהו חדש. אם הציון הכולל בקושי מוסיף אינפורמציה מעבר לכל פריט בנפרד, האלפא תהיה נמוכה.
מקובל לפרש את הערכים כך: אלפא מתחת ל-0.60 נחשבת למהימנות נמוכה; אזורים של 0.60–0.69 נקראים מהימנות סבירה; 0.70–0.79 מהימנות טובה; ו-0.80 ומעלה מהימנות טובה מאוד. חשוב לזכור שאלפא גבוהה מדי (למשל מעל 0.95) עלולה דווקא לרמוז על פריטים כפולים או חופפים מדי, כך שהשאלון כבר לא מוסיף מידע מגוון.
בסיכום, אלפא קרונבאך עוזר לכם לוודא שהסולם באמת פועל כסולם: שהוא עקבי, אחיד, ובונה תמונה מתכנסת של המשתנה הלטנטי שאתם מבקשים למדוד.
