תוקף ניבוי

תוקף ניבוי (Predictive validity) משמש להערכת היכולת של משתנה בלתי תלוי לנבא את ערכי המשתנה התלוי. במקרים בהם אנו מודדים משתנה כדי לנבא משתנה אחר, נבדוק מתאם בין המנבא (כלי המדידה) לקריטריון (מה שהוא אמור לנבא).

למשל, ציון הפסיכומטרי (המנבא) אמור לנבא הצלחה בלימודים (הקריטריון). חישוב מתאם בין הציון בפסיכומטרי לציוני התואר הראשון יעיד על מידת התוקף של המבחן הפסיכומטרי. ערך התוקף נמדד באמצעות מתאם פירסון, ומסומן באות r.

בתוקף ניבוי, הקריטריון נמדד לאחר מדידת המשתנה המנבא. כלומר, קודם נמדוד את ציון הפסיכומטרי, ולאחר מכן את ציוני התואר הראשון. ישנם סוגים נוספים של תוקף תלוי קריטריון:

תוקף לאחר מעשה (כאשר המנובא נמדד לפני המנבא)
תוקף בו זמני (כאשר הקריטריון והמשתנה נמדדים בו זמנית)

התוצאות שנקבל בבדיקת תוקף הניבוי מתחלקות ל-4 קטגוריות:

HIT – המנבא ניבא הצלחה, ואכן הייתה הצלחה.
MISS – המנבא ניבא כישלון, אך הייתה הצלחה.
(FA (False Alarm – אזעקת שווא. המנבא ניבא הצלחה, אך היה כשלון.
(CR (Correct Rejection – דחייה בצדק. המנבא ניבא כישלון, ואכן היה כשלון.

לחישוב תוקף הניבוי, יש לבדוק מתאם בין הציונים במדידה לבין הציונים באותו קריטריון. ככל שהמתאם גבוה יותר (הערכים מתקרבים יותר ל-(1) או ל-(-1), תוקף הניבוי גבוה יותר. (מונחים קשורים: מתאם פירסון, מתאם חלקי).