לקרוא ולהבין מחקר איכותני

מבוא

ההתפתחות המקצועית של מטפלים בתנועה ובמחול (DMT) מחייבת למידה מתמדת והיכרות עם הידע המחקרי העדכני בתחום. קריאת מחקרים נחשבת אמצעי משמעותי להמשך למידה מקצועית, לצד השתתפות בכנסים, סדנאות והרצאות. בארצות הברית אף נדרש ממטפלים בתנועה מוסמכים לצבור שעות קריאה מחקרית כחלק מחובת ההשתלמות השוטפת. למרות זאת, מטפלים רבים חשים רתיעה מקריאת מחקרים, בעיקר בשל השפה הטכנית והמרחק בין עולמות המחקר והקליניקה. המחברות מבקשות לצמצם את הפער הזה באמצעות הצגת כלים להבנה ופרשנות של מחקר איכותני, ולהראות כיצד ניתן לשלב תובנות ממחקרים מסוג זה בעבודה הקלינית.

ההבחנה המרכזית שמוצגת במאמר היא בין מחקר כמותי, הבוחן השפעות ותוצאות הניתנות למדידה והכללה, לבין מחקר איכותני, המתמקד בחקירת חוויה אנושית ובמתן משמעות לתהליכים ותופעות. המחקר האיכותני שואף להבין כיצד נחוות ההתערבות או התהליך, ולא רק האם הם "עובדים". שתי הגישות חיוניות ומשלימות זו את זו, אולם כל אחת מהן דורשת קריטריונים שונים להערכת איכות ומהימנות. הבנת הבסיס הפילוסופי של המחקר האיכותני תאפשר לקורא להפיק ממנו תועלת קלינית ממשית.

מהו מחקר איכותני

מטרתו של מחקר איכותני היא לתאר ולהבין לעומק תהליך, חוויה או תופעה אנושית. הוא מתבסס על פרשנות של נתונים הנאספים באופן טבעי מתוך המציאות, ולא על ניסוי מבוקר. המשתתפים נבחרים בשל הידע הייחודי שלהם ביחס לנושא הנחקר, ולכן חשיבותם נובעת מזהותם ולא ממספרם. ממצאי המחקר תקפים להקשר שבו נאספו, אך אינם ניתנים להכללה סטטיסטית. הדוגמה שניתנת במאמר היא טכניקת ה"מראה" (mirroring) בטיפול בתנועה. כדי לבדוק אם ההתערבות יעילה נדרש מחקר כמותי, אך כדי להבין כיצד המטופלים חווים אותה ומה המשמעות שהיא מקבלת עבורם, נדרש מחקר איכותני. ממצאי מחקר כזה יכולים לשמש בסיס לעיצוב פרוטוקול טיפולי שייבחן בהמשך באמצעים כמותיים.

שאלות מחקר וסוגי חקירה איכותנית

שאלת המחקר האיכותני מנוסחת לרוב סביב שאלות "כיצד" ו"מה" – כיצד נחוות תופעה מסוימת, או מהן חוויותיהם של המשתתפים בתהליך מסוים. בהתאם לשאלה נבחרת גישת החקירה. בין הגישות המרכזיות נמנות:

• פנומנולוגיה, החוקרת את חוויית החיים כפי שהיא נחווית על ידי הפרט;

• תיאוריה מעוגנת בשדה (Grounded Theory), שמטרתה לבנות תיאוריה חדשה מתוך הנתונים;

• חקר מקרה, המתמקד במקרה ייחודי או קבוצת מקרים דומים;

• אתנוגרפיה, החוקרת תרבות או קהילה מסוימת;

• חקירה אמנותית או מגולמת (Embodied Inquiry), המשמשת במיוחד בתחומי הטיפול באמנויות.

לעיתים משלבים מספר גישות באותו מחקר, שכן גבולותיהן גמישים. מעבר לשיטת החקירה, למחבר יש גם נקודת מבט אונטולוגית – תפיסת עולם המעצבת את השאלות והפרשנות, למשל גישה פמיניסטית, קונסטרוקטיביסטית או ביקורתית. הבנת נקודת המוצא הזו מאפשרת לקורא להבין כיצד השקפת עולמו של החוקר משפיעה על מושא המחקר.

שיטות

במחקר איכותני "שיטה" מתייחסת לאופן שבו נאספים ומנותחים הנתונים. הנתונים יכולים להיאסף באמצעות ראיונות עומק, קבוצות מיקוד, תצפיות, יומנים רפלקטיביים, ניתוח מסמכים או תיעוד וידאו. המטרה היא להעמיק בחוויית המשתתפים ולאסוף תיאורים עשירים. ניתוח הנתונים נעשה בדרך אינדוקטיבית, כלומר הסקת דפוסים ותמות מתוך הנתונים עצמם ולא על פי הנחות מוקדמות. שיטות ניתוח שכיחות כוללות ניתוח תימתי, ניתוח פרשני וניתוח תיאורי. התוצאה היא זיהוי נושאים מרכזיים ותובנות חדשות על ההתנסות האנושית. ממצאים אלו אינם נמדדים במספרים, אך ערכם בכך שהם מציעים הבנה עמוקה שיכולה להעשיר את עבודת המטפל.

מה הופך מחקר איכותני למחקר איכותי

איכות המחקר נמדדת בבהירות, בקוהרנטיות ובשקיפות שבה החוקר מציג את כוונותיו, את מהלכו ואת ממצאיו. המחברות מציעות ארבעה מרכיבים בסיסיים שיש לזהות בכל דו"ח מחקר איכותני:

1. הצגת הצורך במחקר – ניסוח הרקע והחסר הקיים בתחום המצדיקים את המחקר;

2. שאלת המחקר – הצגת השאלה המרכזית המנחה את כל התהליך;

3. תיאור מפורט של השיטה והמשתתפים – כולל נימוק לבחירת השיטה ותיאור ההקשר והמדגם;

4. הצגת הממצאים והניתוח – פירוט של תהליך הניתוח ושל התמות שעלו מן הנתונים.

דוגמה טובה לאיכות היא תיאור מפורט של הדרך שבה הנתונים צומצמו או קודדו, ושל האופן שבו התקבלו החלטות במהלך הניתוח. איכות המחקר ניכרת גם בכך שהמסקנות נובעות ישירות מהנתונים ולא חורגות מגבולות ההקשר שנחקר.

יושרה ואסטרטגיות תיקוף

ברוסיה (Bruscia) הגדיר ארבעה סוגי יושרה החלים על מחקר איכותני:

• יושרה מתודולוגית – גמישות ותגובה לתובנות חדשות במהלך המחקר תוך שמירה על עקביות;

• יושרה אישית – מודעות של החוקר להטיותיו ושיתוף כן בהן;

• יושרה בין-אישית – יחס מכבד למשתתפים וייצוג נאמן של עולמם;

• יושרה אסתטית – יכולת לבטא את יופיו וערכו האנושי של התהליך המחקרי.

מעבר לכך, קרסוול הציע שמונה אסטרטגיות תיקוף שנועדו להבטיח אמינות. בין המרכזיות שבהן:

• השתתפות ממושכת ותצפית עקבית, המעידות על היכרות מעמיקה עם השדה;

• טריאנגולציה, כלומר שימוש במקורות מידע שונים לאימות הממצאים;

• בדיקת חברות (Member Checking), שבה הממצאים חוזרים למשתתפים לאישור או להבהרה;

• סקירת עמיתים או ביקורת חיצונית, המסייעות לבחון את תהליך הניתוח;

• זיהוי מקרים סותרים, המעיד על פתיחות לפרשנויות מגוונות;

• רפלקסיביות, שבה החוקר מתעד את מחשבותיו ותגובותיו כדי לחשוף את השפעתו על הנתונים;

• תיאור עבה (Thick Description), המעניק לקורא תחושת הבנה של ההקשר והחוויה במלוא עומקה.

שילוב של לפחות שתי אסטרטגיות תיקוף נחשב הכרחי ליצירת מהימנות במחקר איכותני.

יישום ממצאי מחקר איכותני

הממצאים האיכותניים אינם ניתנים להכללה על כלל האוכלוסייה, אך ערכם בכך שהם מציעים תובנות עמוקות שניתן להעביר (transfer) להקשרים דומים. העברה זו אינה הכללה סטטיסטית אלא זיהוי הקבלות על בסיס דמיון חווייתי או הקשרי. ככל שהמחקר מספק תיאור עשיר של ההקשר, כך קל יותר לקורא להעריך אם הממצאים רלוונטיים לעבודתו. לדוגמה, מחקר שתיאר את חוויית ה"נפרדות-חיבור" בקרב מטפלים העובדים עם קשישים סיעודיים יכול לשמש מקור השראה למדריך או למטפל העוסק בקבוצה דומה, גם אם הממצאים עצמם אינם ניתנים למדידה. בדרך זו, המחקר האיכותני תורם לפיתוח תיאוריה, להבנת תהליכים טיפוליים ולשיפור הפרקטיקה המקצועית.

סיכום

המאמר מציג מסגרת מקיפה להבנת קריאה של מחקר איכותני ולהערכת איכותו. הוא מדגיש כי קריאה ביקורתית של מחקר היא מיומנות נרכשת, הדורשת תרגול כמו כל מיומנות קלינית אחרת. פיתוח יכולת זו מאפשר למטפלים לשלב ידע מחקרי בעבודתם, לשפר את איכות ההתערבות ולהעמיק את החשיבה האתית והמקצועית. המחברות קוראות למטפלים לקרוא מחקרים יחד עם עמיתים, לדון בשאלות מנחות ולפתח קהילה מקצועית לומדת. בכך, קריאת מחקר איכותני הופכת לכלי חיוני בהעמקת הידע, בהבנת האדם ובקידום תחום התרפיה בתנועה ובמחול.

מקור

Cruz, R. F., & Tantia, J. F. (2017). Reading and understanding qualitative research. American Journal of Dance Therapy, 39(1), 79-92.‏