בדידות היא תופעה שנמצאת במרכז מחקרים מתחום הפסיכולוגיה, הרפואה והחינוך. מושג זה לרוב מוגדר לפי תפיסה אישית, כאשר ההגדרה הנפוצה היא חוסר התאמה בין הרמה הרצויה והרמה המושגת של יחסי אנוש. רוב בני האדם יחוו בדידות ברמה מסוימת ובשלבים מסוימים, אך לבדידות מתמשכת יש השלכות אישיות וחברתיות.
ברמת הפרט, בדידות נמצאה קשורה לבעיות בריאותיות ופסיכולוגיות משמעותיות אשר משפיעות על החברה כולה. ברמה האישית, בדידות מהווה גורם סיכון למגוון גורמי תחלואה, קשיים פסיכולוגים ואף תמותה בגיל צעיר. הדיווח על בדידות גדל והולך ברחבי העולם – בדידות נפוצה במיוחד בקרב קשישים ובקבוצות גיל מבוגרות, אך התופעה בהחלט אינה מוגבלת לקבוצות גיל אלו.
בשל חשיבותו, בדידות הפכה לנושא שמעניין ארגוני רופאים, ממשלות וארגונים חברתיים ברחבי העולם. כדי לכתוב עבודה בנושא בדידות, יש לזהות את התמות ואת התחומים העיקריים בתחום. ערכנו עבורכם סקירה של מחקרים בנושא בדידות וצרפנו מאמרים חשובים בכל נושא, שיעזרו לכם בזיהוי הנושאים המרכזיים בתחום חקר הבדידות ויקצרו את מלאכת איתור המאמרים.
השלכות בריאותיות של בדידות
בדידות ידועה כגורם סיכון למגוון מחלות ולתמותה. קשר זה מגובה במחקרים רבים, שמצאו קשר בין בדידות הנבדק למגוון בעיות כרוניות. בין היתר, נמצא קשר בין בדידות לבין הסיכון למחלות לב וכלי דם, מחלות ריאה, שבץ, הפרעות מטאבוליות כמו השמנה, סיכון מוגבר להתמכרויות ועוד. בנוסף לכך, בדידות היא גורם מנבא של מגוון בעיות פסיכולוגיות כמו דיכאון וחרדה. באופן כללי ובמחקרים רבים, בדידות מופיעה שוב ושוב בקשר חיובי עם תחלואה ועם תמותה. במאמר האחרון ברשימה תמצאו סקירה שמתייחסת גם לתוכניות התערבות להפחתת בדידות בגיל מבוגר.
Golaszewski, N. M., LaCroix, A. Z., Godino, J. G., Allison, M. A., Manson, J. E., King, J. J., … & Bellettiere, J. (2022). Evaluation of social isolation, loneliness, and cardiovascular disease among older women in the US. JAMA network open, 5(2), e2146461-e2146461.
Hodgson, S., Watts, I., Fraser, S., Roderick, P., & Dambha-Miller, H. (2020). Loneliness, social isolation, cardiovascular disease and mortality: a synthesis of the literature and conceptual framework. Journal of the Royal Society of Medicine, 113(5), 185-192.
O'Súilleabháin, P. S., Gallagher, S., & Steptoe, A. (2019). Loneliness, living alone, and all-cause mortality: The role of emotional and social loneliness in the elderly during 19 years of follow-up. Psychosomatic medicine, 81(6), 521.
Rico-Uribe, L. A., Caballero, F. F., Martín-María, N., Cabello, M., Ayuso-Mateos, J. L., & Miret, M. (2018). Association of loneliness with all-cause mortality: A meta-analysis. PloS one, 13(1), e0190033.
Singer, C. (2018). Health effects of social isolation and loneliness. Journal of Aging Life Care, 28(1), 4-8.
Valtorta, N. K., Kanaan, M., Gilbody, S., & Hanratty, B. (2018). Loneliness, social isolation and risk of cardiovascular disease in the English Longitudinal Study of Ageing. European journal of preventive cardiology, 25(13), 1387-1396.
Yanguas, J., Pinazo-Henandis, S., & Tarazona-Santabalbina, F. J. (2018). The complexity of loneliness. Acta Bio Medica: Atenei Parmensis, 89(2), 302-314.
גורמי סיכון לבדידות
לא כולם נמצאים בסיכון דומה לסבול מבדידות. מחקרים מתחום הסוציולוגיה מצביעים על כך שאבדן פרטנר/ית, מגורים יחידניים, רמה נמוכה של פעילות חברתית, בריאות לקויה ונטיה לדכאון כולם מגבירים את הסיכון לבדידות. למרות שבדידות היא תופעה אופיינית לגילאים מבוגרים, מחקר מדגימה גדולה בארה"ב מצא שבדידות נפוצה במיוחד אצל צעירים בגיל הנוער ועד שנות ה-20 (מתוך הרשימה, Shovestu et al., 2020). מחקר זה ואחרים זיהו שבדידות מדווחת יותר באיזורים עם הכנסה נמוכה ועם שיעורי אבטלה גבוהים.
במחקר עם נתונים שנאספו מ 237 ארצות, נמצא שבדידות נפוצה יותר במדינות עם תרבות אינדבדואליסטית ובגילאים צעירים יותר. בחיפוש קשר בין בדידות למגדר תמצאו תוצאות סותרות: לעתים מחקר מדווח שנשים חוות יותר בדידות בהשוואה לגברים ולעתים ההפך.
בקרב ילדים, סיכון לבדידות נמצא נמוך יותר בילדים ממשפחות בעלות מבנה משפחתי אחיד ורשת תמיכה חזקה יותר. רקע תרבותי נוקשה תרם לתחושת הבדידות של הילדים. למאמר על בדידות של ילדים, תחושה של קוהרנטיות, אקלים משפחתי ותקווה מאת Sharabi et al., 2012 תמצאו סיכום בעברית באתר סיכומים.
Barreto, M., Victor, C., Hammond, C., Eccles, A., Richins, M. T., & Qualter, P. (2021). Loneliness around the world: Age, gender, and cultural differences in loneliness. Personality and Individual Differences, 169, 110066.
Dahlberg, L., McKee, K. J., Frank, A., & Naseer, M. (2022). A systematic review of longitudinal risk factors for loneliness in older adults. Aging & Mental Health, 26(2), 225-249.
Maes, M., Qualter, P., Vanhalst, J., Van den Noortgate, W., & Goossens, L. (2019). Gender differences in loneliness across the lifespan: A meta–analysis. European Journal of Personality, 33(6), 642-654.
Morrish, N., & Medina-Lara, A. (2021). Does unemployment lead to greater levels of loneliness? A systematic review. Social Science & Medicine, 287, 114339.
Sharabi, Adi; Levi, Uzi; Margalit, Malka (2012). Children's Loneliness, Sense of Coherence, Family Climate, and Hope: Developmental Risk and Protective Factors. The Journal of Psychology, 146(1-2), 61–83.
Shovestul, B., Han, J., Germine, L., & Dodell-Feder, D. (2020). Risk factors for loneliness: The high relative importance of age versus other factors. PloS one, 15(2), e0229087.
Wickens, C. M., McDonald, A. J., Elton-Marshall, T., Wells, S., Nigatu, Y. T., Jankowicz, D., & Hamilton, H. A. (2021). Loneliness in the COVID-19 pandemic: Associations with age, gender and their interaction. Journal of Psychiatric Research, 136, 103-108.
הקשר בין בדידות להפרעות למידה
סטודנטים עם הפרעות למידה נמצאים בסיכון גבוה לבידוד חברתי. לפי התאוריה, הבדידות משקפת קשיים חברתיים ומשחקת תפקיד ביכולת של תלמידים לעצב מטרות ולבנות אסטרטגיות להתמודדות עם קשיים. מחקרים מראים שתלמידים בעלי לקויות למידה מתקשים ביצירת חברויות לאורך זמן, מה שמשפיע על התפתחות רגשית ואקדמית ומגדיל את הסיכון לנשירה מוקדמת מבית הספר. עם זאת, מחקר מאת Lackaye & Margalit (2008) מראה שתלמידים בעלי לקויות למידה מדווחים על שיעורים גבוהים של בדידות בבית הספר היסודי, אך הפער בניהם לבין תלמידים ללא לקויות למידה אינו מופיע בבית הספר התיכון. לכל המאמרים הבאים יש סיכומים בעברית באתר סיכומים:
Lackaye, T., & Margalit, M. (2008). Self-Efficacy, Loneliness, Effort, and Hope: Developmental Differences in the Experiences of Students with Learning Disabilities and Their Non-Learning Disabled Peers at Two Age Groups. Learning Disabilities: A Contemporary Journal, 6(2), 1-20.
Estell, D. B., Jones, M. H., Pearl, R., & Van Acker, R. (2009). Best friendships of students with and without learning disabilities across late elementary school. Exceptional Children, 76(1), 110-124.
Al‐Yagon, M., & Mikulincer, M. (2004). Patterns of close relationships and socioemotional and academic adjustment among school‐age children with learning disabilities. Learning Disabilities Research & Practice, 19(1), 12-19.
Estell, D. B., Jones, M. H., Pearl, R., Van Acker, R., Farmer, T. W., & Rodkin, P. C. (2008). Peer groups, popularity, and social preference: Trajectories of social functioning among students with and without learning disabilities. Journal of Learning Disabilities, 41(1), 5-14.
Sharabi, A., & Margalit, M. (2011). The mediating role of internet connection, virtual friends, and mood in predicting loneliness among students with and without learning disabilities in different educational environments. Journal of learning Disabilities, 44(3), 215-227.
חקר בדידות בהקשר של תקופת הקורונה
הסגרים שהוטלו בגלל הקורונה הובילו לעליה בדיווח הבדידות ברחבי העולם. בארה"ב, נמצא כי עם הרגעת המגבלות, עדיין היה דיווח גבוה על תחושת בדידות בקרב בוגרים. באנגליה מחקר גדול מצא שגורמי סיכון לתחושת בדידות בהקשר של קוביד-19 היו גילאים צעירים יותר, סטטוס אישי של גירושים או רווקות, דכאון, קשיים בניהול רגשי. חיים יחד עם אחרים בהקשר משפחתי או אחר, רמות גבוהות של תמיכה חברתית נמצאו קשורים לפחות בדידות. לבסוף, סקירת ספרות מצאה שהבדידות והבידוד החברתי נמצאו קשורים לבעיות נפשיות כמו דיכאון וחרדה, בעיקר בקרב מתבגרים וילדים. באיטליה ובספרד כשליש מהתבגרים דיווחו על עליה בתחושת הבדידות, לצד קשיים פסיכולוגים ורגשיים.
Groarke, J. M., Berry, E., Graham-Wisener, L., McKenna-Plumley, P. E., McGlinchey, E., & Armour, C. (2020). Loneliness in the UK during the COVID-19 pandemic: Cross-sectional results from the COVID-19 Psychological Wellbeing Study. PloS one, 15(9), e0239698.
Killgore, W. D., Cloonan, S. A., Taylor, E. C., Miller, M. A., & Dailey, N. S. (2020). Three months of loneliness during the COVID-19 lockdown. Psychiatry research, 293, 113392.
Loades, M. E., Chatburn, E., Higson-Sweeney, N., Reynolds, S., Shafran, R., Brigden, A., … & Crawley, E. (2020). Rapid systematic review: the impact of social isolation and loneliness on the mental health of children and adolescents in the context of COVID-19. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 59(11), 1218-1239.
Orgilés, M., Morales, A., Delvecchio, E., Mazzeschi, C., & Espada, J. P. (2020). Immediate psychological effects of the COVID-19 quarantine in youth from Italy and Spain. Frontiers in psychology, 2986.
קיצורי דרך לאיתור מאמרים נוספים ולצמצום זמן הקריאה
זקוקים לעוד מאמרים אקדמיים בנושא בדידות? כיוון שאתם לא הראשונים לחקור את הנושא, תוכלו להעזר בעבודות סמינריוניות בנושא בדידות מאתר סמינריון העוסקות בבדידות וזקנה, בדידות בגיל הנעורים, בדידות בתקופת הקורונה, בדידות ושימוש באינטרנט, ועוד. לכל עבודה רשימת מקורות, המכילה עשרות מאמרים בנושא בדידות – וכמובן סקירת הספרות בעבודה יכולה לעזור לכם להבין אילו מאמרים הכי נוגעים לנושא שלכם.
אם אתם מתקשים עם קריאת מאמרים רבים באנגלית ומועד ההגשה מתקרב, אתם חייבים לזרז את שלב קריאת החומר. לשם כך ההמלצה החזקה ביותר שלנו היא פשוט מאד להתמקד במאמרים שיש להם כבר סיכומים בעברית.
אנחנו מקווים שהמאמר הועיל לכם בחיפושיכם אחר מאמרים אקדמיים על בדידות. מצאתם מאמרים נוספים שאין להם סיכום עדיין ואתם זקוקים לסיכום מאמרים? שלחו אלינו את המאמר בצירוף ההנחיות לסיכום, ונשמח לעזור. ניתן לשלוח את המאמר/ים, ואת ההנחיות לסיכום אם יש, למייל summary@analysis4u.co.il או באמצעות הטופס:
