מבוא
הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היא מצב פסיכיאטרי נפוץ המאופיין באובססיות או קומפולסיות חוזרות שגורמות למצוקה משמעותית ולפגיעה בתפקוד החברתי של האדם. לסביבה המשפחתית יש תפקיד מרכזי הן באטיולוגיה של ההפרעה והן במהלך הקליני שלה. בין הגורמים שזוהו בספרות כקשורים ל-OCD נכללים סגנונות הורות לא הולמים, קונפליקטים תכופים במשפחה וחולשה במבנה הארגוני של התא המשפחתי. מלבד ההשפעה על המטופלים עצמם, גם בני המשפחה המטפלים נושאים בנטל רגשי גבוה ונמצאים בסיכון לפתח בעיות נפשיות משלהם.
אוכלוסיית המחקר ושיטות
במחקר השתתפו 32 מטופלים שאובחנו עם OCD לפי קריטריוני ה-DSM-IV, וכן אחד מהוריהם שגר איתם בבית. קבוצת ביקורת כללה 31 משתתפים מהקהילה, תואמים בגיל וברמת ההשכלה, וכללה גם כן אחד מהוריהם. כלל המשתתפים מילאו שתי סקאלות עצמיות: מדד מקמאסטר להערכת תפקוד משפחתי (FAD), אשר בודק שבעה ממדים של תפקוד משפחתי, ומדד רב-ממדי של תמיכה חברתית נתפסת (MSPSS), המודד תמיכה נתפסת מבני משפחה, חברים ואחרים.
תפקוד משפחתי בקרב משפחות עם ובלי OCD
המדדים השונים של תפקוד משפחתי הצביעו על כך שבקרב משפחות עם בן משפחה הלוקה ב-OCD, התפקוד המשפחתי היה ברובו בתחום הלא תקין. בפרט, ממוצעי הציונים של כל שבעת הממדים אצל המטופלים והוריהם היו בתחום הבלתי תקין לפי הקריטריונים המערביים. בקרב משפחות הביקורת, רק ממד המעורבות הרגשית ושליטה התנהגותית היו בתחום זה.
נמצא גם כי מידת ההתאמה בין תפיסות של מטופלים והוריהם לגבי תפקוד משפחתי הייתה גבוהה יחסית בממדים של פתרון בעיות, תקשורת ומעורבות רגשית, אך הייתה נמוכה במיוחד בממד של שליטה התנהגותית. לעומת זאת, בקרב משפחות הביקורת, הדמיון בין תפיסות ההורה והילד היה נמוך יותר בממדים אלו.
רמות התמיכה החברתית הנתפסת
בקרב מטופלים עם OCD והוריהם נרשמה רמת תמיכה חברתית נמוכה יותר בכל שלושת התחומים (משפחה, חברים ואחרים) בהשוואה לקבוצות הביקורת. ממצא מעניין הוא כי לא נצפתה הבדל משמעותי בין רמות התמיכה הנתפסת של ההורים ושל הילדים בכל אחת מהקבוצות, אך ברוב המקרים הדיווחים של הילד וההורה היו דומים.
קשר בין תפקוד משפחתי לתמיכה חברתית
בקרב כלל הנבדקים נמצא קשר חיובי בין תפקוד משפחתי לקוי לבין תפיסת תמיכה חברתית נמוכה. כלומר, ככל שהמשפחה תפקדה בצורה פחות תקינה, כך פחתה תחושת התמיכה החברתית של חברי המשפחה. קשר זה היה חזק במיוחד בממד התמיכה מהמשפחה עצמה, לעומת חברים ואחרים.
בנוסף, נמצא כי ככל שרמת ההשכלה של הנבדקים הייתה גבוהה יותר, כך תפיסת התמיכה החברתית הייתה טובה יותר. כמו כן, אצל הורים של מטופלים נמצא קשר חלש חיובי בין אורך המחלה של ילדיהם לבין רמות התמיכה החברתית שהם עצמם דיווחו עליהן.
ניתוח רגרסיה של תמיכה חברתית כוללת
בניתוח רגרסיה שבחן את גורמי התחזית לרמת התמיכה החברתית הכוללת, נמצא כי בקרב משפחות עם OCD, לממד של שליטה התנהגותית הייתה השפעה חיובית מובהקת על רמת התמיכה הנתפסת, בעוד שלממד של תפקידי המשפחה הייתה השפעה שלילית. לעומת זאת, בקרב משפחות הביקורת, ממד התפקידים נמצא דווקא קשור באופן חיובי לרמת התמיכה הנתפסת. ממצא זה עשוי להצביע על הבדלים משמעותיים במשמעות של תפקידי משפחה במצבי בריאות לעומת חולי.
ממצאים עיקריים
הממצאים ממחישים כי משפחות של מטופלים עם OCD חוות תפקוד משפחתי לקוי ותמיכה חברתית נמוכה יותר מזו של משפחות רגילות. בניגוד למחקרים במערב, שבהם הדיווחים על תפקוד לקוי מגיעים בעיקר מהמטופלים עצמם, במחקר זה גם ההורים של המטופלים דיווחו על ליקויים נרחבים, מה שמרמז על מעורבות משפחתית הדוקה יותר בטיפול ובחיים של בן המשפחה הלוקה במחלה.
תופעה מעניינת נוספת היא שגם בקרב קבוצות הביקורת נמצאו ממוצעים בתחום הבלתי תקין בממדים של שליטה התנהגותית ומעורבות רגשית. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בהבדלים תרבותיים בין מדינות מערביות לסין, שבהן הערכים המשפחתיים שואפים לאינטגרציה ושותפות רגשית, ולא לעצמאות אישית. ייתכן גם שממד השליטה ההתנהגותית, שמתייחס להתנהלות במצבי חירום, פחות רלוונטי לתרבות הסינית.
מגבלות המחקר
לממצאים יש מספר מגבלות שיש לקחת בחשבון. ראשית, מדובר במדגם קטן יחסית, כך שלא ניתן להסיק מסקנות כלליות. שנית, העובדה שהמחקר בוצע בצורה חתך רוחבית מונעת מהחוקרים לקבוע האם הליקויים בתפקוד ובתמיכה הם תוצאה של ההפרעה או הגורמים לה. בנוסף, המידע על חומרת התסמינים של ה-OCD לא נאסף, מה שמונע השוואה בין שלבי מחלה שונים. לבסוף, השאלונים עצמם, אף על פי שתורגמו והתאימו לקהל הסיני, לא עברו תהליך פורמלי מלא של תיקוף פסיכומטרי בגרסאות הסיניות שלהם.
מסקנות והשלכות קליניות
המחקר ממחיש כי OCD משפיע על המשפחה כולה, ולא רק על האדם המאובחן. אי לכך, טיפול יעיל צריך לשלב גישות פסיכו-חברתיות מבוססות משפחה, כמו טיפול משפחתי, בנוסף להתערבויות ביולוגיות ופסיכולוגיות המכוונות לפרט. יתרה מכך, הקשר ההדוק שנמצא בין תפקוד משפחתי לתחושת התמיכה החברתית מדגיש את תפקיד הליבה של המשפחה בזהות האישית והחברתית בסין. לכן, הבנה עמוקה של דינמיקת המשפחה עשויה לתרום לא רק לשיפור תפקודו של החולה, אלא גם לרווחתם של שאר בני המשפחה.
יש מקום להמשך מחקרים, ובפרט מחקרים איכותניים, לבירור המשמעות התרבותית של מדדים כמו תפקידי המשפחה ושליטה התנהגותית במצבי חולי לעומת בריאות. בנוסף, נדרש מחקר נרחב לקביעת ערכי סף מותאמים תרבותית לסולמות המדידה, תוך שימת דגש על הבדלים תרבותיים ועל אופייה הייחודי של המשפחה הסינית.
מקור
Wang, J., & Zhao, X. (2012). Comparison of family functioning and social support between families with a member who has obsessive-compulsive disorder and control families in Shanghai. Shanghai Archives of Psychiatry, 24(1), 20.
